אם "מיס סאנשיין" היה סרט קצת פחות טוב ומוצלח, היינו יכולים להגיד שמדובר בסרט חשוב שמדבר על התופעה של תחרויות יופי לקטינות. יוצא לי מדי פעם לראות מודעות מהסוג הזה בעיתון והאמת היא שזה מחליא. אני מניח שבמקור זו הייתה הכוונה, אבל זה לא קרה. "מיס סאנשיין" יצא טוב מדי בכדי להיות נושא הדגל של התופעה הזו, בזויה ככל שתהיה. מעבר לנושא החשוב, הסרט נהנה מתנאי פתיחה כמעט סיטקומיים: משפחה דיספונקציונלית שהדבר היחידי שמצליח להחזיק אותה ביחד (בצורה מאוד מעורערת) זה הילדה הקטנה והמקסימה. כן, כן, ידוע שילדים גונבים את ההצגה, במקרה הזה מדובר בילדה ממושקפת ומתוקה להפליא. בארץ הסרט הזה עוד היה נהיה "הכוכבים של שלומי" או "אביבה אהובתי". בארה"ב הצליחו לייצר מרקחה מצחיקה למדי, אם כי לא נעדרת רגעים דורשי מחשבה.
הדמויות האקסנטריות רק עוזרות לסרט ואפילו המאופקות של גרג קיניר בתפקיד האב, הופכת אותו לאקסנטרי עוד יותר. בק סטיב קארל גם כן מבליח בתפקיד נפלא (וזה כנראה אחת ההזדמנויות האחרונות לראות אותו בסרט לפני שהוא נהיה כוכב-על), אלן ארקין מצחיק מאוד ובקיצור, מדובר בעיסקה שווה לחלוטין. אני ממש ממש נהניתי מהסרט. הנושא חשוב, ההתייחסות היא כמעט כמו של האחים פארלי. והילדה מקסימה. לראות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
