נשים יפות מותירות / ריח בושם לשנייה / רגע שנעלם / מתוך יום חופשי ארוך / אפרוריות של רגשות / מביאה גלים של ספקות / אם יכול להמשיך / ומי בכלל רוצה / ימים ללא מרפא / ימים ללא מרפא / העיר תמיד נגמרת / איפה שהים מתחיל / עיניים נעלמות / אל חלל בין העניים / מטרות והצלחות / ממש משחק של ילדים / הזמן נעלם / וזה בכלל לא משנה / ימים ללא מרפא / ימים ללא מרפא / מתעורר בבוקר / והרעשים בחוץ כרגיל / רק המוזיקה / תמלא אותי שוב פליאה / כל יום, זה לוקח זמן / להתעורר שוב ומחדש / לצאת החוצה / ומה כבר מצפה.
השיר הזה מלווה אותי on & off כבר 15 שנים ואני אוהב אותו ממש כמו בהתחלה. כשהייתי בסוף ימי היסודי-תחילת ימי התיכון הייתה אופנה כזו של להקות מהאוזן השלישית. "הפליז" הייתה הטובה שבהן. השיר הזה, שנכתב ע"י יואב "שושו" שעיה, סולן הלהקה, מסמל בעיני כ"כ הרבה ימים שכאלה, ימים ללא מרפא. היום הוא יום כזה. לא יודע למה. אולי העייפות, אולי המגז אוויר. ימים ללא מרפא.