הבלוג של אילון

עקרונית, "אהבה בים הדרומי" שייך לסוג הסרטים שאני מראש לא הייתי לוקח מהספרייה.

אני יודע, בדרך כלל, מה אני אוהב ו"אהבה בים הדרומי" לא משתייך לז'אנר. דרמה שאמורה להיות פוליטית זה לא בדיוק הסגנון המועדף עליי. אבל, לקחתי את הסרט בשביל אמא שלי והיא, אוהבת סרטים רומנטיים וכך, הנחתי שהשילוב של האיטי (שבה מתרחשת עלילת הסרט), הרומנטיקה ושרלוט רמפלינג (שהייתה ונותרה שחקנית ע-נ-ק-י-ת) יסבו לאמי היקרה מעט הנאה. אלא שלאמא שלי לא יצא לראות את הסרט וכך נותרנו אני והשותפה שלי לדירה.

"אהבה בים הדרומי" הוצא סופית ממכשיר ה-DVD לאחר 45-50 דקות והפך להיות אחד (מתוך רשימה מצומצמת מאוד) מהסרטים שהתחלתי לצפות והפסקתי באמצע.

יכול להיות ש"אהבה בים הדרומי" או Heading south בשמו האנגלי הטעון יכל לעניין את מי שאוהב את הסגנון או שלהוט אחרי קולנוע צרפתי. אני לא שייך לאף אחת משתי הקבוצות והאקספוזיציה הארוכה של הסרט (כמעט ולא קרה כלום באותן 45 דקות) הצליחה להתיש אותי. לא נורא, הסרט חזר לספרייה ואני התפניתי לעשות הליכה קצרה, לראות את "משחק השבת", להמשיך לקרוא בספר של הרלן קובן ובעיקר לשכוח שאי פעם שאלתי את הסרט מבלוקבסטר.