אני חושב שההבדל העיקרי בין שלושת הסרטים הראשונים בסדרה (שביניהם עוד היה טווח סביר למדי) לבין הסרט הרביעי שמגיע לאחר 12 שנים הוא שבאמצע (ממש באמצע כשחושבים על זה) היו פיגועי ה - 9/11, וכל מה שנראה בסרטים האלה כבלתי אפשרי וכקנונייה שיכולה להתקיים רק בסרטים הוליוודיים ויכולה להיעצר רק ע"י מגה-גיבור כמו ג'ון מקליין, הפך למציאות. מגדלי התאומים בניו יורק נפגעו בפעולת טרור שהרגה אלפי אנשים. וכל זה על אדמת ארה"ב. ומי יודע איפה היה אז ג'ון מקליין.
אז הנה חוזר אלינו אחד מהגיבורים הקולנועיים האהובים עליי, הקאובוי של העידן המודרני, ג'ון מקליין. בניגוד לרוקי ורמבו הוא לא חיכה לרגע שבו הוא יהיה לגמרי פאתטי ודאג לחזור אלינו כמה שנים לפני. זה לא אותו ג'ון מקליין, או שאולי זה כן אותו ג'ון מקליין ורק אנחנו השתנינו.
בסרט הראשון הוא ניסה לעצור טרוריסטים שהשתלטו על בניין בלוס אנג'לס, בפרק השני הוא כבר גבר לבדו על חוליה מיומנת שניסתה להשבית שדה תעופה בוושינגטון, בפרק השלישי הוא כבר היה צריך להגן על ניו יורק מפני חוליה מאומנת להפליא בהנהגת ג'רמי איירונס, ועכשיו הוא כבר צריך להציל את ארה"ב כולה. האקשן מטורף, אבל הטרור ממוחשב. אם אני לא טועה, הסרט השני והשלישי בסדרת "מת לחיות" לא נתפרו במיוחד לפי מידותיו של מקליין אלא נכתבו והותאמו למקליין. במקרה של הסרט הרביעי זה בולט עוד יותר. ההחלטה להחזיר את מקליין לחיים היא יותר מכל כלכלית. כנראה שברוס וויליס הסכים ואז, נתפר הסרט הזה. כעלילת מתח מדובר באחד המופרכים שבהם. לא אמין לשנייה. אבל מי צריך אמינות כשיש לנו את מקליין. אמנם מבוגר אבל פעיל מתמיד, ואפילו פחות אנושי. לא מאבד את שיערו כמו מקליין של הסרט הראשון והשני ולא הברנש המקריח של הסרט השלישי. עכשיו אין לו שיער בכלל. והוא מדמם פחות. והוא יודע שהוא invincible. אפילו הרעים הם לא אותם רעים. נדמה כאילו יוצרי הסרט לא טרחו.
הנה, החזרנו לחיים את מקליין ועכשיו הוא הולך להציל את ארה"ב כוטלה ואל תטמטמו אותנו עם עיצוב דמויות והצדקתן. למי זה חשוב כשיש כל כך הרבה אקשן בניצוחו של מקליין. בקיצור, המסר ברור.
מת לחיות 4.0 הוא סרט פעולה מעולה. דומה יותר לסרטי פיצוצים ואקשן משהוא דומה לסרטים מתוחכמים. והוא לא צריך להיות. יש לו את ג'ון מקליין, אחד מגיבורי הפעולה הגדולים ביותר בעשורים האחרונים. אני נהניתי, מי שאהב את שלושת הקודמים ייהנה גם כן.