הבלוג של אילון

ישנו שלב בקריירה של כל שחקן שבו מתחילים לתפור לו במיוחד סרטים כדי להנות מההצלחה שלה הוא זוכה. בסוף שנות השמונים, אחרי "ריקוד מושחת" ו - "צפון ודרום" פטריק סוויזי עשה את "שומר הברים". אני זוכר שהסרט היה מלא בסצינות שכל כולן "נתפרו" על-מנת שסוויזי יוכל לחשוף את גופו השרירי והמשורג. בצורה דומה, יוצרי "ברוס הגדול מכולם" אמרו לעצמם, בוא ניקח את סטיב קארל (שהוא כרגע אחד הקומיקאים המובילים בהוליווד), נשתמש בדמות שהוא גילם בסרט ההוא וניצור סביבה סרט חדש שיהיה מבוסס על הסרט הישן. אם אז לקחנו בשביל הרעיון את ג'ים קארי (היה פעם שחקן כזה) עכשיו ניקח את סטיב קארל. בצורה דומה, הקומיקאי המצליח הבא יככב בגירסה השלישית. זוהי הוליווד.

כיוון שהוליווד אף פעם לא נחשדה בפעילות מתוך מניעים הומינטריים וכיוון שבסופו של דבר, ביזנס זה ביזנס, אפשר עוד להבין.

הצרה היא ש"מבול של צרות" לא מביא לידי ביטוי את הכישורים של סטיב קארל במלואם (בתפקיד הקטן יותר שהוא גילם ב"מיס סאנשיין הקטנה", קארל היה הרבה יותר טוב, למשל). במבול של צרות הושקעו 175,000,000 $ (לאן לעזאזל הלך הכסף ??!!!???) והסרט עבר את העבירה הגדולה מכולן: הוא קומדיה לא מצחיקה ולא טובה. ואין ליוצרי הסרט אפילו את האפשרות להתחבא מאחורי המסר. אין כזה. 

אוון היה דמות משנית בברוס הגדול מכולם. עכשיו הוא נבחר לקונגרס והוא עובר עם משפחתו לוושינגטון הגדולה. יום אחד הוא מתחיל לקבל משלוחים מיוחדים לביתו. פטישי ענק וקורות עץ. אחר כך השיער שלו מתחיל לצמוח פרא, אחר כך חיות מתחילות להתקבץ סביבו ולאורך כל הזמן הזה, הסרט מקפיד שלא להצחיק...בקיצור, נח המודרני או לא, לא שווה לבזבז עליו את הזמן.