בשנים שחלפו מאז שראיתי (ואהבתי) את "אוצר לאומי" הספקתי לשכוח האם הסרט הראשון היה מופרך כמו השני ובעצם זכה להיכנס לרשימת הסרטים שאהבתי רק בגלל שהוא בא לי טוב, או שמא באמת הסרט השני פחות טוב מהראשון באופן משמעותי. התשובה, אגב, לא ידועה.
את "ספר הסודות" אהבתי פחות מהסרט הראשון בסידרה שהתבסס, פחות או יותר על אותו סיפור רקע של "צופן דה וינצ'י" (ואולי בגלל זה אהבתי אותו כל כך). ספר הסודות אולי מבוסס על משהו שכבר נכתב (ואני לא מתכוון לתסריט) אבל לי הוא לא מוכר ואולי דווקא בגלל זה, פחות אהבתי אותו.
אבל, מה יש לא לאהוב בסרט הרפתקאות חינוכי מתוצרת דיסני, סרט שבו אפילו אד האריס (שבאופן מפתיע משתייך לרעים) הוא רע פחות מהרגיל. האמת, לא הרבה. ספר הסודות עובר בכיף. הכי בכיף שאפשר. ויש את ניקולס קייג'. אני מאוד אוהב את קייג' ודי נהנה לראות אותו. מבחינתי, הופעה של ניקולס קייג' יכולה לשדרג סרטים. אני מכיר אנשים (או לפחות שמעתי שהם קיימים) שקייג' לבדו יכול להרחיק אותם מכל סרט. הם בטח לא קהל היעד של הסרט הזה.
בספר הסודות קייג' ממשיך לגלם את דמותו של בן גייטס. לפעמים הוא אינדיאנה ג'ונס, לפעמים ג'יימס בונד ולפעמים קיאנו ריבס. שוב, מכיוון שבקייג' עסקינן, זה בהחלט עובר. אותו צוות מסייע לצידו: ג'סטין בראת'ה בתור ריילי פול הסייד-קיק השלימזל, דייאן קרוגר בתור היפה, ג'ון וויט בתור האבא. בספר הסודות (ואולי בעקבות ההצלחה של הסרט הראשון) יש שידרוג: הארווי קייטל, אד האריס והלן מירן.
זה סרט של דיסני ועל כן כולם מחייכים. איש לא נפגע באמת ואם מישהו נפגע הרי שזה באקט הירואי ולא סתם כך. ההיסטוריה של ארה"ב עתידה לחטוף זעזוע ומזל שיש לה את ניקולס קייג' שיציל אותה. כל היסטוריה צריכה מין ניקולס קייג' שכזה. אמריקה כבר מצאה אחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
