ראיתי את הסרט בחברת שלושה אנשים אחרים ולא נרשמו גילויי התלהבות מיוחדים.
הדבר העיקרי שאני זוכר הוא ויכוח על אחת הסצינות – סצינה של ויכוח בין (עמית) זוהר שטראוס לאימו בסרט (סנדרה שדה). בעיניי היא הייתה מוגזמת לגמרי, בעיניי אחד השותפים לצפייה זה היה ריאלי לחלוטין. לזכותו יצוין שיש לו הרבה יותר הזדמנויות להתווכח עם אימא שלו ממה שיש לי.
"דברים מאחורי השמש" היא מה שנהוג לכנות, דרמה משפחתית.
האב (אסי דיין), מנסה לשלים עם אביו כשהוא על ערש דווי ובקומה. האם (סנדרה שדה), ציירת שנמצאת על סף התערוכה המשמעותית ביותר בקריירה. הבן הגדול רובץ בבית ומצליח להתחמק מהחיים בחן רב ובכל צורה אפשרית. נעמה (טלי שרון) הבת האמצעית מתחבטת בעניין זהותה המינית (היא לא מתחבטת, היא פשוט לא מוכנה לצאת עם זה החוצה) והאחות הקטנה והחמודה, דידוש (טס השילוני) סובלת יותר מכולם וזוכה ליחס מפוקפק מצד שאר בני המשפחה.
על קצה הלשון עומד לי להגיד שהבעיה העיקרית של הסרט היא שלפעמים עוד מדברים על זה. עדיף לבחור בדרך האשכנזית ולא לדבר על זה בכלל ופשוט להמשיך להיות משפחה דפוקה עם בעיות רגשיות. אבל אם לא היו מדברים על זה אפילו קצת, לא היה סרט.
המשחק של כל הנוגעים בדבר מעולה. חמשת השחקנים הראשיים הם שחקנים טובים שנותנים ביצועים טובים. טלי שרון מלקטת אצלי מחמאות באופן קבוע ועל אסי דיין אין צורך להרחיב את הדיבור. הביצוע החיוור ביותר שלו הוא עדיין טוב בהרבה מהביצועים של הרבה שחקנים אחרים. נראה לי שאני פשוט לא בזמן טוב להתחיל להיגרר לתוך דרמות משפחתיות של אחרים. זה לא שיש לי הרבה משלי, אבל אני לא ממש הצלחתי להתחבר למשפחה שבסרט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
