הבלוג של אילון

"...מישהו בא ורומם את זה, אחר כך הוא הרס את זה..."

בהתחלה עיתונות הספורט הישראלית לא ידעה איך "לאכול" את המינוי של גרנט. ומילא עיתונות הספורט, מה נגיד אנחנו, אזובי הקיר. הרי זה נשמע מטורף.

שמאמן ישראלי, ועוד אברהם גרנט, עם כל הבחישות וההתעסקויות, יהפוך להיות מאמן של אימפריה כמו צ'לסי. אפילו עיתונאי החצר של גרנט נתפסו עם המכנסיים למטה.

כולם ידעו מה גרנט מסוגל לעשות, אף אחד לא האמין שהוא באמת יצליח לעשות את זה. מי ידע שלאיש הזה תהיה את היכולת לבחוש את דרכו לצמרת.

עבר הזמן. התחלנו להתרגל למחשבה הבלתי נתפסת שגרנט הוא אכן מאמן צ'לסי.

בשלב מסוים התחילו כתבות ההערצה בעיתונות הישראלית. כמה עמודים במעריב, כמה עמודים בידיעות, כמה נצחונות יפים, והנה כולנו התחלנו להאמין שגרנט יישאר שם לנצח. אחרי התיקו אפס המשמים והנוראי מול אולימפיאקוס בליגת האלופות, הוא אפילו התחיל לדבר עם המראיין על השנה הבאה. והנה בא ההפסד בגמר גביע הליגה.

יכול להיות שגרנט טעה בזה שהציב את למפארד או באלאק או השד יודע מה. תראו איזה התלבטות יש לו, האם לעלות עם באלאק או אם למפארד. מי היה מאמין.

בדקה ה-94 פטר צ'ך, כנראה השוער הטוב בעולם יצא לכדור גובה ותפס אוויר. ג'ונת'ן וודגייט מטוטנהאם, שמשחק על החוטים האחרונים של הרגל הצליח לנגוח את זה פנימה וגביע הליגה הלך לטוטנהאם. אותה טוטנהאם שבחצי הגמר קרעה את ארסנל (אז, הקבוצה החמה בליגה) 5-1. לא בדיוק קבוצה של פראיירים.

זה כל מה שהעיתונות הישראלית הייתה צריכה.

בימים האחרונים יצא לי לקרוא בשלושה מקומות שונים שלוש כתבות שונות ששוחטות את גרנט. עכשיו, אני לא אומר שהוא חף מטעויות, והוא מאמן הקבוצה, אבל כפי שקופמן היטיב לומר: "מה הוא אשם שפטר צ'ך תפס אוויר". ובאמת, מה הוא אשם ?

המאמן הטוב בעולם לא יכול ללמד את פטר צ'ך מחדש את יסודות השוערות (ובהם העיקרון המשמעותי ביותר על פיו, אם אתה יוצא לכדור גובה, מוטב שתקלוט אותו ולא תהדוף אותו לכיוון השער...).

אבל מה זה צריך לעניין את תקשורת הספורט הישראלית ?

כל סיפור אפל ונוראי שאפשר לטפול על גרנט, הם טופלים. טרי הלך מכות עם עוזר המאמן, גרנט בכלל לא מתדרך, גרנט בדרך החוצה, גרנט מפסידן, וכל דבר רע ומזיק שאפשר להגיד.

העיקר ששכחו את הפרופורציות.

באותה צורה, ההתייחסות התקשורתית למכבי ת"א.

על הצהובים עוברת עונה נוראית בכל קנה מידה (כמה נעים לכתוב את זה).

הדבר החיובי היחידי שיישאר למכבי מהעונה הזו זה הפרידה מלוני.

והנה, בחלון ההעברות גייס נמני שחקנים מיהדות העולם, החליף זרים, והכול כדי להציל משהו מהעונה הזו. עכשיו, אני לא מצפה מהתקשורת שלא תהיה ביקורתית כשצריך ואני לא מצפה מהתקשורת שתעריץ את נמני על כל צעד ושעל. כל מה שאפשר לרצות מהתקשורת הוא מידה מסוימת של פרופורציה.

מכבי ת"א הגיעה לדרבי התל-אביבי אחרי ניצחון מרשים על בני יהודה והתקשורת לא הפסיקה להלל את מכבי ואת הרכישות שהיא ביצעה. אפילו שלמה שרף החמיא לזרים החדשים וליהודים שעשו עלייה. ואז הגיע הדרבי.

כמה דקות לסיום הפועל ת"א, עשתה את הבלתי יאומן וניצחה. בואו נודה, אופטית, מכבי שלטה במשחק, אבל הפועל השכילה לנצח. ואז התקשורת החליטה לשחוט את מכבי. ושחטה. שחטה שחטה שחטה, ואז הגיעה השבת האחרונה.

מכבי ת"א באה להרצליה וניצחה. אז התקשורת החליטה לפאר את מכבי. ונמני הפך לג'נרל מנג'ר הטוב בתולדות המשחק. וכמה טוב שאסוס עלה ארצה. וכו' וכו'.

ואתמול מכבי ת"א מושפלת ע"י שמשון/בית"ר ת"א והתקשורת שבה לשחוט.

מה קרה לפרופורציות ? למה לא לקחת נשימה ? למה לא לנסות להתייחס אובייקטיבית ולא רגשית ?

"פיקציה. הכול פיקציה".