הבלוג של אילון

יוצא לי לעיתים רחוקות לגלות עניין בחדשות (מי זה הקסאם הזה שכולם מדברים עליו ?) ומהמעט שיוצא לי לראות, מצטיירת מסקנה די ברורה: ניקולא סרקוזי מלך. פשוט מלך. אני יודע שהוא צרפתי (איכסה) ובתור שכזה הוא בטח שונא ישראל (פיכסה) ובכל זאת, בכל פעם שיוצא לי להיתקל בשם שלו זה בהקשרים של "איזה מלך הוא".

האיש הקצרצר הזה נכנס לתפקיד החשוב ביותר במדינה שהולכת להיות המוסלמית ביותר באירופה (יכול להיות שהיא כבר המוסלמית ביותר באירופה ואולי בעולם...) ועל ההתחלה, עוד לפני שהתרגלנו הוא מרביץ הצהרות פרו ישראליות. מהסוג שאנשים בגילי (ואפילו כאלה שממש מגלים עניין בנעשה) לא זכו לשמוע. אחר כך הוא מתגרש מאשתו, מתחיל לצאת עם דוגמנית שבעברה רשומים מיק ג'אגר ואריק קלפטון (בכל זאת, לא שני פראיירים) ואחרי שהוא מתחתן איתה, הוא כותב לאשתו ואומר לה שהוא מוכן לקבל אותה בחזרה. OK, אני יודע שזה נשמע חסר יציבות, אבל צריך להסתכל על זה במובן הכי רוקנרולי שיש.

עכשיו הוא לא שולל את החרמת האולימפיאדה. ולא רק שהוא לא שולל, 50% מתושבי צרפת גם לא שוללים. ומי יודע, אולי סין תקבל קצת בראש (אני מתקשה להאמין שהאולימפיאדה תבוטל, תידחה או לא תארח את כל המשלחות). בקיצור, יש תחושה שהאיש הוא ממש קריימר רק בגירסת הנשיאות הצרפתית. הכי לא פוליטיקלי קורקט, הכי לא פוליטיקאי. אירופאי אירופאי, אבל עם פיוז קצר.

במובן הרוקנרולי הוא הכי קלינטון שיש. דוגמניות וכאלה. אבל בעוד שקלינטון החזרזיר הצעיר גילה טעם מחפיר בנשים (אל תחשבו מוניקה, תחשבו פאולה ג'ונס), סרקוזי הולך על הלוולים של ג'אגר וקלפטון. מבחינת המראה הוא מזכיר לי משום מה את רישאר בורינז'ה (תמונות למטה) ומבחינת התנהגות הוא חסר ריסון. בדיוק כמו שהיינו רוצים שהמנהיגים שלנו יהיו, ובדיוק כמו שהם אף פעם לא. או לפחות לא כשצריך. ניקולא קינג.

ניקולא המלך

רישאר בורינז'ה. מלך (אבל מסוג אחר).