הבלוג של אילון

ישנם סרטים שמוטב אם לא היו נעשים וישנם סרטים שמוטב אם לא הייתי צופה בהם. Consequence תואם את שתי ההגדרות. זה סרט מחורבן. בכלל, בתקופה האחרונה יוצא לי יותר מדי פעמים לראות סרטים שנעשו במיוחד לטלוויזיה. כפי שהעיר אחד מהקורבנות שצפה איתי ב-Consequence, "כנראה שהוליווד לא עומדת בקצב". בניגוד לסרטי טלוויזיה אחרים שעליהם אתה יכול להלין שהם לא מושקעים מספיק או מעניינים מספיק, Conseqeunce גם עשוי ברישול מדהים. הוא לא ערוך טוב, הסרט מבולבל לגמרי ולפעמים קשה למצוא הקשרים בין סצינות או קו רעיוני שיעבור לכל אורך הסרט. המוזיקה חסרה בחלקים מהסרט (נשבע לכם, היו רגעים דרמטיים בעלי פוטנציאל, בלי מוזיקה בכלל). אני מבין את השאיפה של יוצרי הסרט לדלג על השטאנצ הקבוע של סרטי מתח אבל לוותר בשביל זה על המוזיקה באחד מהשיאים הדרמטיים של הסרט, זה כבר מטופש. בקיצור, זה סרט מחורבן. גודל הזוועה מתעצם לנוכח העובדה שרצינו לראות בכלל את "ללכת על המים" (לא היה בספרייה) ואני רציתי את "נקמת הפטיש העברי" (בפעם הבאה תקשיבו לי...). בסוף התפשרנו על החרא בלבן הזה וסבלנו מכל שנייה. העיקר שבסוף יצא לי לרדת עם הכלב, זה היה שווה את השעתיים שביזבזתי על ארמנד אסנטה. שיהיה בריא, חרא של סרט.

בדרך-כלל, בשלב הזה של הדו"ח צפייה מגיע תקציר של הסרט, אלא מאי, אני מפחד שאם אני ארשום פה תקציר של הסרט הנוראי הזה, עוד יהיה מי שיתפתה לראות אותו. ראו הוזהרתם. זה חרא סרט.