הבלוג של אילון

מבין משחקי אתמול, המשחק של הפועל ת"א היה החמישי והאחרון. וכך, למרות שהפועל שיחקה באיצטדיון "הקופסה" שאינו מאיר את פניו בעקביות לקבוצה, קיוויתי שהתוצאות של שאר קבוצות התחתית יניעו את האדומים לנצח את המשחק ולחמוק סופית מאימת הירידה. כל כך קיוויתי שבמקום מסוים הרשיתי לעצמי אפילו (רחמנא ליצלן) לפתח אופטימיות. אל תדאגו, זה הפעם האחרונה שאני מרשה לזה לקרות.

הנצחון של בני יהודה על אשדוד ושאר תוצאות אתמול פשוט הבעירו את התחתית. בהנחה והרצליה לא תוציא יותר מתיקו היום בטדי, הרי שיש מצב שבו 7 קבוצות מנסות לחמוק מאימת הירידה ורק 5 נקודות מפרידות ביניהן, כשיש רק 15 נקודות לסוף העונה.

הבשורה הטובה של אתמול הגיעה מכיוון המשחק של מכבי ת"א וקרית שמונה. כל הפסד של מכבי ת"א משמח, על אחת כמה וכמה הפסד ששב ומסבך אותם בתחתית. אם לשחקני הפועל ת"א היה נותר משהו מהגאווה של שבוע שעבר, יכול להיות שהם היו מנצחים בנתניה, מתרחקים ממכבי ת"א ואני הייתי זוכה להגיע כמו מלך לעבודה וללעוג לבוסית שלי שבעלה ושלושת ילדיה לוקים במכביזם בדרגות קשות.

אבל...איתרע מזלי להיות אוהד הפועל ת"א.

אם מישהו מבקש לדעת עד כמה עמוקה הקללה של הפועל ת"א, הנה דוגמה:

מכבי ת"א לקחה יתרון ל 0-1 והפכה אותו במו רגליה שלומיאליות להפסד 3-1. זה כשלעצמו יכול לשמש ללעג וכו'.

הפועל ת"א לעומתה בכלל לא הצליחה להוביל. אימת הקופסה הכריעה את הקבוצה. אבל, אם ההפסד היה נותר מינימלי, 0-1 שכזה, עוד הייתי יכול ללעוג לאוהדי מכבי ת"א. זה לא הרבה, אבל זה המעט שיש. אפילו את זה הפועל ת"א לקחה לי.

0-3 זה כבר התחלה של השפלה. ההשפלה של הפועל ת"א. גוטמן הזדרז לקחת אחריות (מה זה אומר השטות הזאת ?) והפועל מסובכת בתחתית. חזק חזק. אני לא יודע למה, אבל אני מתקשה להאמין שהפועל ת"א תרד בסופו של דבר ליגה. פשוט מתקשה להאמין.

מהצד האחר, דומה כי גם השחקנים מתקשים להאמין והם לא מבינים שזה המצב ועם זה הם צריכים להילחם. הקבוצה בדרך לליגה השנייה, עדיף להתעשת, לעכל, להבין ולפעות בהתאם. בינתיים זה לא קורה. אני רק מקווה שיהיו לפחות שתי קבוצות יותר גרועות מהפועל (רמז: מכבי פ"ת ומכבי ת"א).