הבלוג של אילון "אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 6/2003
החיים זה מה שקורה לך כשהיינו בצבא, הייתה לנו האפשרות להוסיף למסך הפתיחה של המחשב כל מיני משפטים והודעות קבועות. Being בגיל 20, ההודעה הקבועה שלי הייתה "החיים זה מה שקורה לך כשאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות" של ג'ון לנון. ככל שעברו השנים והפסקתי להתעסק עם הצבא או מסכי פתיחה, המשפט הזה נשכח ממני וצץ ועלה אחת לכמה זמן. בעיקר בשיחות עידוד/נפש עם חברים. והנה היום חשבתי עליו שוב. במסגרת אירוע שכרגע לא אפרט, נזדמן לי לפגוש את החברה הקודמת שלי. אחרי שנה וחצי שלא התראנו ואחרי שכבר התרגלתי להיעדרות הטוטאלית שלה מחיי, היא פתאום הופיעה מולי, גבוהה יותר (בגלל הפלטפורמות), רזה קצת יותר וחייכנית (כתמיד). לכולנו יש חלום, לפגוש את האקסית כשהיא קירחת, שמנה ומקרטעת, סתם בשביל השמחה לאיד (יכול להיות שלא לכולנו, אבל עמוק בפנים, לרובנו) והנה היא עומדת מולי, נרגשת לא פחות ממני. דיברנו על דא והא (ממש ככה. קשה לי לזכור נושא אחד קונקרטי שעלה בשיחה ההיא) ובסופו של דבר היא לקחת את המס' החדש שלי במטרה לדבר. למחרת היא התקשרה. קבענו להיפגש בלילה. הגירסה הרשמית היא שלא היו לי כל כוונות רומנטיות ושבאמת רציתי להיפגש איתה רק כדי לדבר. הקטע הוא שעמוק-עמוק-עמוק-עמוק בפנים, אולי כן קיוויתי שהיא תבוא חפצה ושמחה בי ושתגיד לי שהכול יהיה בסדר ושמעכשיו נהיה ביחד לתמיד. התקשרתי לחבר טוב ע"מ שייתן עצה. בכוונה בחרתי בחבר עם דעות פרוה, Neither fish nor flesh, והכול רק כדי להיות משוכנע שאני לא מבזבז לשווא, שנה וחצי של לשכוח ממנה טוטאלית. למרבה הצער הוא קטל אותי לגמרי. הפחד שלו מהפגישה הצפוייה שלי איתה, היה גדול הרבה יותר ממידת ההתרגשות והציפייה שהפגישה ההיא הסבה לי. ובסוף היא ישבה אצלי. 4 שעות שבמהלכן דיברנו על הכול, וסיפרנו אחד לשנייה את הכול, כל המחשבות, כל התחושות, כל הרגשות וכל מה שלא הספקתי לומר לה ביום שבו נפרדנו. ואיך הכול מתקשר להתחלה ??? שנה וחצי אחרי שלא נפגשנו, היא באה לבקר, והכול (ממש הכול) נראה אותו דבר. אנחנו לובשים את אותם בגדים, היא מעשנת את אותן סיגריות, וקיים בינינו אותו מתח סמוי וגלוי (תלוי בסיטואציה) שהיה קיים אז. שנה וחצי עברה מאז והחיים פשוט המשיכו, לפעמים בלעדיי. חלק מהזמן חשבתי עליה, חלק מהזמן קיוויתי שהיא תחזור, חלק מהזמן קיוויתי שאני אחזור ובסופו של דבר, הדבר היחידי שהשתנה זה הזמן. היא חזרה והלכה כלעומת שבאה ואני רק התבגרתי בשנה וחצי.
| |
|