הבלוג של אילון

"אוגוסט עזב אבל לא לתמיד" ויחד איתו גם הסתיים החרם על בתי הקולנוע. הצעד הראשון עם תום החרם ואוגוסט, היה לדגום את "סוף העולם שמאלה". יחסי הציבור והרעש התקשורתי סביב "סוף העולם שמאלה" הם בחזקת הגולם שקם על יוצרו. מרוב הו-הא קשה לזכור את הסרט. בהתחלה זה היה ויכוח עסיסי (מבחינה רכילותית) בין רובי פורת-שובל (שעושה תפקיד ראוי לחלוטין בסרט עצמו) לבין במאי הסרט, אבי נשר אודות זכויות היוצרים של התסריט. אח"כ, כשהסרט הפך להצלחה היסטרית, הגיעה ההתעלמות של האקדמיה הישראלית לקולנוע מהסרט בטקס פרסי אופיר האחרון ובסופו של עניין קשה לזכור את סיבת ההתכנסות, סרט קולנוע ישראלי משובח ומענג. נעים לראות סרט שמצליח לאחד בתוכו איכות ראוייה ויחסי ציבור אימתניים ושמצליח להשכיח, לרגע אחד קצר, את כל תחלואיו של הקולנוע הישראלי ומסכת התירוצים וההתחנפויות שבד"כ מלווה אותו. מי שרואה את "סוף העולם שמאלה" או מגלה עניין ברכילות העסיסית שמלווה את הסרט יכול להשתכנע שיש לנו תעשיית קולנוע אמיתית, חיה ובועטת. הלוואי ותהיה לזה המשכיות. מצד היוצרים, מצד המפיקים ובעיקר, מצד הקהל. שאנשים ימשיכו ללכת לקולנוע ישראלי. "סוף העולם שמאלה" הוא סרט מרגש ומקסים אבל בהחלט קשה לדרג אותו כסרט-על. אני משוכנע שברדיוס השנים הקרובות יצאו ויצאו כמה וכמה סרטים שמשתווים לו ברמתם, אם לא עולים עליו. ושלא נטעה, הסרט סובל מכמה וכמה בעיות. בראש וראשונה, נטייתו של אבי נשר ליצור יותר מדי כוכבי משנה שלא לצורך. בספרו על תולדות הקולנוע הישראלי קובל מאיר שניצר בביקורתו על "דיזנגוף 99" (גם סרט של נשר) שישנה כמות בלתי נתפסת של כוכבי משנה (כשישים) שנועדו כולם על-מנת לשרת את דמותו של הגיבור, נתי (גידי גוב). "סוף העולם שמאלה" סובל מאותה תופעה. הרבה יותר מדי אנשים צועדים בסך ועוברים על המסך ולא לכולם יש הצדקה. המצב הזה גורם לחוסר קוהרנטיות בחלקים מסויימים של הסרט. קווי עלילה שמתחילים ולא מגיעים לשומקום. חוצמזה, ישנו הייצוג מוכה הסטיגמות של בני העליות השונות (אם כי לטעמי זה גם יכול להיחשב כסוד קסמו של הסרט).

מהצד האחר, השיחזור התקופתי בסרט הוא מדהים. בעיקר אמין ומדויק. הצילום לא פחות ממשובח. המשחק מעולה. השילוב בין המרגש, למצחיק, לנכון, למעלה מחשבה הוא מדוייק. בסופו של עניין, חווית צפייה אדירה. "סוף העולם שמאלה" מביא את סיפורן של עיירות הפיתוח דרך עיניהן של שתי נערות צעירות שהגורל והסוכנות מפגישים ביניהן. התקוות, החלומות והאכזבות של גיל הנעורים ושל אותן עליות לארץ שקיוו לייצר "לאס וגאס" ומצאו את עצמן בסוף העולם שמאלה. יש שיגידו שזה סרט על הטבע האנשוי ויפליגו במילים גדולות מדי לתיאור סרט כ"כ חביב. לטעמי זו דרמה קומית משובחת. דרמה מרגשת עמוסה בחמלה. שווה צפייה בהחלט.