הבלוג של אילון

עוד שעתיים אמור להתחיל המשחק הראשון של מכבי בפיינל פור והגיע הזמן לדבר על בעיה שמלווה אותי מזה מספר חודשים.

אני לא שונא מספיק חלק מהמעורבים במכבי ת"א. זה לא קל לי וזה הופך את משימת הצפייה במשחק לקשה מדי. אני יודע שאחת לכמה זמן אני מתלונן על זה שאני טולרנטי לחלק מהעושים במלאכה במכבי ת"א, אבל השנה המצב החריף וזה קשה יותר מכל.

אני חושב שהבעיה מתחילה בזה ששני המאמנים של מכבי ת"א, גיא גודס וצביקה שרף הספיקו להיות מספיק זמן מחוץ למכבי, וכך הצלחתי לפתח אהדה מסוימת כלפי שניהם. את גודס תמיד סימפטתי (וכן, יכול להיות שזה היה עוד בזמן שהוא תרם לצהובים) ואת צביקה שרף למדתי לאהוב בשנים האחרונות.

ובדיוק כשם שהיה אחד שעשה סרט דוקומנטרי על איך הוא הפסיק לפחד מאריק שרון והתחיל לחבב אותו, כך גם אני מצאתי את עצמי נהנה מההופעות של צביקה שרף ביציע העיתונות, מעריך את ההישגים אליהם הוא הביא את הנבחרת (בפירוש הישגים, אף אחד לא רצה לגעת בנבחרת ישראל וצביקה בא במשכורת מינימום כדי להציל את הנבחרת) ובפירוש מתחיל לגלות סימפטיה הולכת וגוברת כלפיו.

למרות שבחלק מההתנהגויות שלו, צביקה שרף יכול לסמל ולסמן את כל מה שמכוער בישראליות, כך, אותם תכונות ממש הן אלו שהופכות אותו לאיש יקר כל כך. הוא בעל מודעות עצמית גבוהה, עתיר ניגודים, ישר ובעיקר לא דופק חשבון והוא באמת לא דופק חשבון. קטנוני, אגרסיבי והדיון לגבי מאמן ישן/חדש כנראה לא יסתיים לנצח. הוא בעל אמונה יוקדת במה שהוא עושה ובאיך שהוא עושה את זה. נדמה לי שהוא רומני (ריספקט) ונדמה לי שהוא מחולון במקור (בכלל ריספקט).

ואם כל הבעיה הייתה צביקה שרף וגיא גודס אז דיינו. הנקודה היא שדיוויד פדרמן, אחד מבעלי הקבוצה, חביב עליי במיוחד. יצא לי לשמוע ולראות אותו בכמה וכמה ראיונות ואין מה לדבר, הבן אדם פשוט חביב ונחמד ורחוק מאוד מהתדמית הצנונית של שמעון מזרחי.

ב-1987 כשמכבי הפסידה את הגביע לטרסר מילאנו (כשחן ליפין הקפיץ את המהלך האחרון למוות) עוד הייתי בגיל שבו, למרות הפועל ת"א כדורגל, יכולתי לאהוד את מכבי ת"א כדורסל. לא היה שום דבר אחר והיה קל מאוד ללכת שבי אחרי תדמית הקבוצה של המדינה. אני חושב שמאז נשאר לי החסך של לראות את צביקה שרף לוקח את גביע אירופה לאלופות. הוא כל כך רוצה וכל כל מגיע לו. את השיטנה כנגד הצהובים הצלחתי לחזק בשנותיו של פיני גרשון.

היום אני בבעיה. מצד אחד אני באמת חפץ בהצלחתו של צביקה שרף למרות שהוא צהוב טוטאל. מהצד האחר, אני בשום פנים ואופן לא רוצה לראות את מכבי לוקחת את הגביע. הלעג לכל אוהדי מכבי בעבודה הוא עצום וחבל לבזבז הזדמנות טובה שכזו.

אני לא חושב שבאמת יש התלבטות. אני עם סיינה, פשוט רציתי להראות שלמרות השינאה והשמחה לאיד, גם לי יש צד אנושי. הצד של צביקה.