לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אילון


"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל)

כינוי: 

בן: 50

ICQ: 399273987 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2004    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2004

דו"ח צפייה: להרוג את ביל 2 - אומה תורמן, דייויד קאסידי, מייקל מדסן, דריל האנה


לקראת היציאה של "להרוג את ביל", התקבל הרושם שההחלטה, לחלק את הסרט לשני חלקים, הייתה החלטה שהתקבלה באולפנים ולא ע"י הבמאי המהולל. עכשיו, משראיתי את החלק השני, אני כמעט משוכנע שלא הייתה ברירה אחרת. שני הסרטים שונים כמעט לגמרי האחד מהשני ולמעט השם המשותף וקו העלילה המשותף, קשה למצוא ביניהם דמיון. אם הסרט הראשון היה חגיגה של אלימות, צורה וצבע ותרבות יפנית (שעליי באופן אישי היא די מאוסה) הרי שהסרט השני הוא יותר "סרט" במשמעות העלילתית וה"נכונה" שלו. המשך מסע הנקמה של הכלה נראה, לטעמי, טוב הרבה יותר מהפתיחה הסוערת שלו ואני, באופן אישי, מעדיף את הרוח המדברית והחליל של זמפיר מאשר את מרחץ הדמים שאפיין את הסרט הראשון. כל אחד והקוונטין שלו. ישנם הרבה דברים שאפשר להגיד על הסרט הזה (על שני חלקיו) ורובם יצטיינו באמביוולנטיות יתרה. "להרוג את ביל" הינו מחווה קולנועית אדירה ומוצלחת ביותר לכל הסרטים האלימים שעליהם גדל טרנטינו. הם המפתח להבנת המשנה הקולנועית של מי שבתחילת שנות התשעים שינה את פני הקולנוע. אבל מהצד האחר, שני הסרטים, לא משתווים ברמתם ל"כלבי אשמורת" ו"ספרות זולה". הסרט הראשון אלים כמו "כלבי אשמורת" והסרט השני מצחיק לפרקים כמו "ספרות זולה" אבל לא הרבה יותר מזה. אם הייתי צריך לשבת בקולנוע ולראות את שניהם ברצף, הייתי מוותר. בלב שלם. ולמרות המשפט האחרון, חשוב לראות את שני הסרטים. מי שעדיין לא הספיק, מוזמן לסור לספריה הקרובה למקום מגוריו. יש סרטים שפשוט חשוב לראות. העלילה של הסרט השני מתרכזת בגיבורים האפלים של מסע הנקמה של "הכלה". ביל, ואחיו, ואל (בלאק ממבה). הסרט איטי יותר ומהורהר יותר. מכיל הרבה יותר מדי פילוסופיות וזיוני שכל ובכ"ז מעניין יותר מהראשון. ההומור הפנימי וההפוך-על-הפוך בסרטים של טרנטינו כבר מזמן הפכו לאמנות בפני עצמה וגם ב"להרוג את ביל 2" יש לא מעט מזה. מה שאין זה מה שיאגד את הכול לכדי סרט ממש-ממש מעניין ומותח לכל אורכו. "הכלה" מתרככת בסרט השני ומוכיחה שרידות גבוהה הרבה יותר. כנראה שפרץ האלימות של הסרט הראשון הצליח לשחרר אצלה כמה וכמה אגרסיות כלואות שהוליכו אותה, רגועה ומהורהרת יותר לסרט השני. הסיום, אגב, הוא טרנטינואי קלאסי. הכול נשאר פתוח וכל הדרכים עשויות להוביל לסרט שלישי. כמו שתמיד קיימת האפשרות ל"ספרות זולה 2" או "כלבי אשמורת 2" כך גם קיימת האפשרות ל"להרוג את ביל 3". בין אם זה יהיה סרט על ראשית החבורה ובין אם זה יהיה סרט על אחריתה ודברי ימי "הכלה", כל האפשרויות פתוחות. למרבה המזל, במקרה של טרנטינו אף-פעם לא צריך להשתדל מדי להמליץ על הסרט. לרוב האנשים יש דעה די מגובשת על האיש ופועלו והסרטים שלו הם בחזקת must כך שבפראפרזה על ג'ורג' הריסון: זה לא משנה מה המלים שאגיד והאקורדים שאנגן, זה סרט של טרנטינו. צפייה נעימה.





מדהימה, פשוט מדהימה



נכתב על ידי , 5/10/2004 21:35   בקטגוריות קולנוע וכאלה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאילון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אילון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)