הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 6/2003
חתונות
למה אנשים בכלל טורחים להזמין אותך לחתונות ????
זה עסק כל-כך מייגע וכל-כך מיותר. זוג מחליט להתחתן (שזה טוב ויפה מבחינתי) ומשום מה טועים לחשוב שתהיה מעוניין לחלוק איתם את האירוע הנ"ל. עד גיל 30 אתה צובר קילומטרז' חתונות שלא היה מבייש די.ג'יי-עסוק-יחסית. אם תעשה חישוב תגלה שאת כל הכסף שהשקעת בחתונות לא חשובות יכולת להשקיע בהתחלה של הדירה שאתה נורא-נורא רוצה לקנות או בשידרוג המכונית המקרטעת.
אומרים שחתונות זה מקום טוב להכיר בו אנשים אחרים. אז אומרים. הטענה הזו מתבססת על ההנחה שאתה בכלל טיפוס ש"מכיר" אנשים אחרים. ולמה הכוונה: על-מנת להכיר מישהי בחתונה, אתה צריך להיות אחד מאלה שניגשים, מחייכים, קורצים, whatever ובסוף איכשהו יוצאים עם המספר טלפון. ומה אם אתה לא ??
ומה אם אתה בנאדם נורא נחמד, פוזיטיבי וכו' אבל ביישן מדי. לא ניגש, לא מתערבב בהמון, לא קורץ לאף-אחת. מה העניין שלך אז בחתונה ???
ונניח שאתה בנאדם שניגש, ששולח לחמך על פני המים, שופך חמתך על הגויים, whatever. בחורות שבאות לחתונה תמיד נראות נורא עמוק בזוגיות. עוד לא יצא לי לראות בחורה אחת בחתונה (ואני יודע שעכשיו כולם יגידו שאני הסתובבתי בחתונות הלא נכונות ויביאו לי מיליון וארבע דוגמאות של אנשים שכן הכירו בחתונות) שלא היה לה את הזוהר הזה שמאיר כל בחורה תפוסה (לדעתי הוא נובע מתחושת הרווחה שהעיניים מקרינות). אז איזה עניין צריך להיות לי בחתונות ???
אני עוד איכשהו מבין שחתונות של משפחה / חברים קרובים זה ארועים שאתה חייב לבוא אליהם אבל עיקר החתונות עליהן אתה מבזבז את זמנך ומרצך הן חתונות שלא קשורות אלייך. אני אדיב ואנושי מספיק כדי להאמין שאנשים לא באים להרע לך. גם הרחוקים ביותר, מתקשרים כדי להזמין אותך כי הם רוצים שתהיה שותף לשמחה. מבחינתם זו שמחה אדירה, יום בחיים שבו הם רוצים כל אדם ואדם שהם אי פעם הכירו לצידם. אבל בשבילך זה עוד ערב אבוד, עוד 300 ש"ח down the drain . ולמה בשם האלהים כולם בוחרים להתחתן בחודש יוני. וכמו החליטו לעשות יד אחת נגדי, הם אפילו לא מתחתנים בתאריכים חופפים, כאילו יש ועדה שמתאמת ודואגת לכך שאני אהיה נעדר-תרוצים לכל חתונה.
אני כל-כך שונא אירועים שלפעמים אני מייחל שהאל הגדול ייתן לי בריאות כמה שאני שונא אירועים. ובכל-זאת אנשים מתעקשים להזמין אותי אליהם, זה רק מראה כמה טוב הם מכירים אותי וכמה אני רלוונטי לשמחות שלהם.
אני לא בן-אדם רע, באמת. אין לי פשוט עניין בכל הצרמוניה הזו. לא מעניין אותי איך קוראים לדי.ג'יי ובאיזה מחיר מ-ד-ה-ים הצליחו להשיג אותו. לא מעניין אותי כל-כך המקום, הזמן, הרב, המנות, הכול. פשוט הכול לא מעניין אותי. מבחינתי צריך לחזור לחתונות כמו שיש בסרט "עיניים גדולות" של אורי זוהר. תזמורת של שלושה נגנים, דג מלוח ויין על השולחן (שני דברים שאני לא נוגע בהם), מפות לבנות, רב טרחן וזהו, בערך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
