1. כל החיים שלי גרתי בחולון כך שאף פעם לא זכיתי לגור בעיר שמצטחצחת ומתמרקת לקראת רגע ספורטיבי גדול. אני יודע שלייחס הצטחצחות והתמרקות לעיר כולה זה בדרך כלל אלמנט ששמור לכתבות עלק-צבע לקראת משחקים בשלב ח' של גביע המדינה בכדורגל, ובעיקר לפני שמרמורק עומדת לארח את בית"ר י-ם והחלוץ המרכזי שלה מספר שהוא גדל על מלמיליאן ואוחנה. פרובינציאלי, אני יודע. ובכל זאת, יש רבע תכונה. שמינית תכונה. יש תחושה שהיום יכול לקרות משהו מיוחד. אני שונא את התחושה הזאת. אני בז לאופטימיות. אני נמנע ממנה.
2. אני אוהד הפועל ת"א בכדורגל כך שנאומים של הפסדים בכבוד אינם זרים לי. אני רוצה להגיד מראש שגם אם הפועל חולון לא תצליח לנצח את המשחק היום בערב ולקחת אליפות, מבחינתי הקבוצה הזו נתנה את אחת העונות המדהימות ביותר שיכולנו לקוות להן. אני לא חושב שאף אחד, אבל ממש אף אחד מבין אלו שחגגו את העלייה של הפועל חולון לליגת העל, האמין שזה יהיה מצבה של הקבוצה בערב סיום העונה. מה שלא יהיה (ואני באמת מתכוון לזה) דורסמן וחניכיו העניקו לעיר הזאת ולעולם הכדורסל הישראלי בכלל, חוויה ענקית שלא תישכח לעוד הרבה שנים.
3. הסמל של העיר חולון מכיל את הביטוי "אף על פי כן ולמרות הכול" שנלקחה מתוך שיר של המשורר דוד שמעוני. כשמגיעים לרגע הכרעה כל כך דרמטי בספורט, לביטוי הזה יש משמעות רבה יותר. כמה מדהים זה שהערב, הביטוי הזה יהיה רלוונטי יותר לזכייה של מכבי ת"א מאשר לזכייה של הפועל חולון. מכבי ת"א קירטעה את דרכה לגמר הפיינל פור ולמרות שהיא הפייבוריטית, ולמרות שהיא האלופה מאז ימי בית שני, הפועל חולון שיחקה כל כך טוב העונה בכלל ובתקופה האחרונה בפרט, עד שמכבי ת"א תצטרך להרגיש ברת מזל אם היא תצליח לזכות. ולמרות השורות האחרונות, אני עדיין מסרב להיות אופיטמי.
4. ויש גם את השופטים. בכל שנה הייתי יכול להיות סמוך ובטוח שהשופטים יטו שכם ויעזרו למכבי ת"א. השנה אני כמה דרגות מעל "סמוך ובטוח". במיוחד אחרי גמר הגביע המדהים. ושיהיה ברור, אני לא חושב שהשופטים קיפחו את מכבי ת"א בגמר גביע, אני פשוט חושב שהמתקפה של ה"ה שרף ומזרחי את השופטים, עשתה את שלה. זה טריק ידוע מול שופטים. כששופט שורק לפנדל נגד קבוצה מסוימת, השחקנים מסתערים עליו שלא על-מנת לבטל את רוע הגזירה. הם מסתערים כדי לזכות בפינוקים בהתקפות הבאות. ובצורה זהה, כשה"ה שרף ומזרחי תקפו את השופטים אחרי גמר גביע המדינה, הם לא קיוו לקבל את הגביע במקום הפועל י-ם. הם פשוט כיוונו לערב הזה. וכפי שכתבה רחל המשוררת "כה ציפיתי ליום והגיע". היום, אל לנו לצפות לסימפטיה מהשופטים.
5. באחד מרגעי השיא של "החשוד המיידי" שואל הסוכן דייב קויאן את ורבל קנט המפוחד: "למה לא עשית משהו ? למה לא הרגת את סוזה ?" וקינט עונה לו: "איך אתה יורה לשטן בגב ? ומה אם אתה מחמיץ ???"
בצורה דומה קבוצת בני השרון הצליחה לטמטם את השטן. לטלטל אותו אנה ואנה. לגרור אותו למשחק כדורסל שהזכיר את הליגה היוונית בשנותיה הרעות (השטן, אגב, זה מכבי ת"א, למי שלא הבין את ההשוואה המחמיאה). סקור נמוך מאין כמותו ואחוזים מזוויעים. ובכל זאת, כשהעשן התפזר, מכבי ת"א ניצחה. מאיר טפירו לקח את השטן לדו קרב, אבל כשהקרב בער טפירו לא יכל לירות לשטן בגב. אני לא מתרשם מהמשחק של מכבי ביום שלישי. במשחק אליפות ביד אליהו, כשגורל העונה על המאזניים, מכבי לא מפשלת. היא פשוט לא.
6. מיקי דורסמן נבחר למאמן העונה, ובכל זאת דעתי לא נוחה. משום מה, תמיד יש לי את התחושה שהמשחק של הפועל חולון הוא מאניק דיפרסיבי: כשרון עצום מול ארגון מינימלי. רגעים של התלהבות שבהם אפילו הלייקרס לא יכולה לעצור את הקבוצה לעומת דקות "מתות" שבהן המשחקים הכי בטוחים מצליחים לברוח. מורן רוט, לטעמי, הוא אחד המייצגים של הפועל חולון של השנה. במשחק הראשון שנערך באולם הפחים, העונה, ישבנו ביציע וכל חצי דקה יצא לנו להגיד "מה הוא לעזאזל עושה ????" בהתייחס לרוט. ועדיין, הוא היה אחד המצטיינים במשחק. כך גם בחצי גמר הגביע. בכל פעם שאנחנו באים להעליב את רוט אנחנו מגלים שהוא מצטיין. כנראה שהוא מצליח לעשות את זה בשניות שאנחנו ממצמצים.
7. עונה שלמה חלפה ואותו משחק ראשון עדיין ניכר בהפועל חולון. ואם נמשיך עם הקו הפסיכולוגי (המאניה דיפרסיה מהפיסקה הקודמת) נדמה שהחוויות הראשוניות הן אלו שעיצבו את פניה של הקבוצה. במשחק ההוא מול עירוני ר"ג, בראיין טולברט חתך את הגנת חולון לאורך כל המשחק. חולון פשוט לא מצאה תשובה. דורסמן השליך את הכוכבים שלו למשחק ובסוף משהו תפס. יש לי תחושה שהשיטה הזו מככבת גם עכשיו. בכמות כזו של כישרון, דורסמן יכול לנקוט בטקטיקה הזו. משהו בסוף יתפוס. משהו יידבק.
8. ואולי אני מתעסק עם דורסמן לחינם. כאילו שלקבוצות האחרות יש שיטה יותר טובה. כאילו שמכבי ת"א של קטש ואפילו זו של שרף משחקות לפי מישנה סדורה של כדורסל. כולם מאלתרים. כולם משליכים את כל מה שיש. נקווה שלחולון יהיו את הכלים הטובים יותר היום ואת התבונה להשליך אותם בזמן.
9. קראתי שוב את הפיסקה השנייה והבנתי שאני סתם משקר. אני כל כך רוצה שחולון תנצח עד שזה כואב. ואני יודע שזה אפשרי. וכל מה שאני יכול לחשוב עליו הוא כמה אני אתאכזב אם זה לא יקרה. ואני יודע שזו הזדמנות חד פעמית. שכמו בשנת 1993, הכוכבים הסתדרו בשמיים בצורה מיוחדת כדי לנשל את מכבי ת"א מכתר האליפות. ואני יודע שזה חייב לקרות. ואני יודע שאני אתאכזב. אני פשוט יודע שאתאכזב.
10. או שלא.
בהצלחה גדולה להפועל חולון אהובתי. נתתם לי (לנו) עונה להתפאר בה. עכשיו רק תהפכו את זה לרשמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
