הבלוג של אילון

יחסית לכמות הסרטים שאני רואה, אני ממעט לראות סרטים בערוצי הסינמה.

כנראה שבמה שנוגע לצפייה בסרטים אני קונטרול פריק שמעדיף לשלוט בצפייה ולצאת להפסקות שירותים/טלפון/סן בנדטו מוגז/עדכון מאתר ONE מתי שבא לי.

ובכל זאת, בשבת שעברה, 18:00 בערב, חף מתוכניות מיידיות, מצאתי את עצמי צופה בסרט בהוט אקשן "רצח בבית הלבן". השם נשמע מגרה וגם העובדה שלשונית המידע ידעה לספר לי שדייאן ליין תופיע בסרט. דייאן ליין היא אחת מהבוגרות השוות שיש בהוליווד ובגירסת 1997 היא יאמית הרבה יותר.

לזכותו של הסרט אני יכול להגיד שהשעה וחצי שהקדשתי לו לא היו מבוזבזות לחלוטין. ממש לא. לפרקים הוא היה מהנה. לגנותו של הסרט אני יכול להגיד שגם בסטנדרטים של 1997 וגם בסטנדרטים של השעמום של השבת האחרונה + החום שבחוץ, הסרט עדיין ובקושי שווה צפייה. אפילו בסינמה.

"רצח בבית הלבן" מציג פרשיית רצח מסתורית שמתרחשת......בבית הלבן. ווסלי סנייפס הוא השוטר שמתמנה לחקור את הרצח וכמובן שבדרכו עומדים מכשולים רבים מצד סוכניות עלומות יותר ופחות ואנשיו של הנשיא. דייאן ליין היא חלק מהצוות של אבטחת הנשיא ובמהלך הסרט היא חוצה את הקווים.

מכיוון שדייאן ליין נשארה לבושה לאורך כל הסרט, ומכיוון שמדובר באמצעי חביב להפגת שעמום של שבת אחה"צ ותו לא, נשארתי עם שלוש מסקנות מרכזיות, שתיים מהן בעיקר כרונולוגיות לגבי הסרט:

1. אף פעם לא אהבתי את ווסלי סנייפס ומכיוון שהיום הוא עסוק בעיקר בלשבת בכלא, כנראה שאני לא אצטרך להתעמת איתו בעתיד.

2. "רצח בבית הלבן" צולם כנראה במהלך כהונתו השנייה של קלינטון. וכך, אם כהונתו הראשונה אופיינה בסרטים שהחניפו למוסד הנשיאות האמריקני וחגגו את זה שבבית הלבן יש נשיא  כל כך שרמנטי וצעיר ("הנשיא מאוהב", "דייב"), כהונתו השנייה של קלינטון התאפיינה בדמות נשיא יותר אפלולית ויותר עסוקה בפרשיות שיפה להן השתיקה (ע"ע מוניקה לוינסקי).

3. עם כל הקיטורים על הפוליטקלי קורקט שהנחילה תקופת השלטון הדמוקרטית בשנות התשעים, עדיין בשנת 97' יוצר הסרט לא מצא לנכון לארגן רומן בין סנייפס לליין למרות שזה היה סופר מתבקש. אין לי אלא להניח שזה בגלל שהקהל אולי עוד יכל לבלוע סרט שבו הנשיא נראה חשוד ברצח, אבל חלילה וחס שכושי ישכב עם לבנה. ועוד אחת איכותית ושווה כמו דייאן ליין (אותה שמרו לריצ'רד גיר).