הבלוג של אילון

לפני שאני מתפנה לעסוק בלנדאו (המאמן ולא השר) יש לי כמה מילים להגיד על "היהודים":

אני אוהב את השיר החדש שלהם.

אני יודע שיש להם הרבה אוהדים והרבה אנשים שאוהבים את השירים שלהם. אני, אף-פעם לא נמניתי על החבורה הזו. היו לי מיליון סיבות שלא לאהוב את היהודים ואם אני ממש צריך לתמצת אז בעיקר, בגלל השירה של הזמר והזמרת (הבעל והאישה, תום ואורית, המסומם ההוא והמסוממת ההיא, באמת לא חשוב, איך שתרצו). מתחילת דרכם לא אהבתי את השירה של שניהם ואת סוג החומר שהם כתבו. אני דווקא אוהב רוק לסוגיו ולגווניו אבל בד"כ אני נוטה להתחבר יותר לרוק מלודי ואקוסטי יותר (גדלתי על הביטלס, לד זפלין ודייר סטרייטס). זה לא שאני לא אוהב רעש, ויעידו על כך דב ומלכה שגרים מתחתיי וסובלים קשות בכל פעם שאני שוטף כלים וזקוק לפסקול שילווה אותי. אני אוהב את דיפ פרפל, גאנז אנד רוזס, נירוואנה ובערוב ימיי הצלחתי אפילו להתחבר לסאונדגארדן שהם רועשים ומלודיים והם ההשוואה הטובה ביותר שאני יכול למצוא ליהודים. זה בעיקר השירה של תום ואורית. מצטער. אני לא אוהב את המניירות האלה ואת ההתנשפויות האלה. הם זמרי רוק ענקיים, אין לי ספק, אבל זה לא מה שאני אוהב (אני מתאפק מלהגיד "זה לא כוס התה שלי"). אני מוכן, אף על פי כן, להודות שמגיע לשניהם ח"ח מטורף על הנאמנות שהם גילו לקהל שלהם ולדרך שלהם. זה לא דבר פשוט. בעזרת התמדה, כנות ונחישות שקשה למצוא כמוה בימינו (בעיקר בעולם הרוק הישראלי) הם הפכו להיות הלהקה הפופולרית ביותר בישראל וכל זה בלי להתכופף, להתחנף ולהיכנע לאופנות מזדמנות או יחצ"נות מעייפת. מבחינתי היהודים הם התשובה לכל מה שרע בתרבות הרייטינג הנוכחית שבה אנחנו מתקיימים. תשובה, תשובה, אבל אני לא אוהב את התשובה הזו. לאורך הדרך הם הוציאו כמה שירים שהצלחתי לסבול ("מחפש תשובה", "אלה" ו - "Lord") אבל בסה"כ הכללי, אני לא אוהב את היהודים ולא מקשיב להם. בכל מקרה, כיוון שקשה להימנע מהוידאו החדש שלהם, "אם כבר" שהוקלט בהופעה האקוסטית שהם ערכו בהיכל התרבות, החלטתי ממש לתת לזה צ'אנס. זה לא דבר קל, לצאת מקבעונות שיש לך כלפי סוג מסויים של מוזיקה או אומן מסויים, ובכל-זאת עשיתי את המאמץ ולא התאכזבתי. זה שיר מאוד יפה. כיוון שאין לו גירסה "רועשת" הרפרנס היחידי שלי יכול להיות לגירסה האקוסטית ואותה אני אוהב. זה לא שהשירה שלהם השתנתה וזה לא שהם עשו משהו לגמרי שונה. אין ספק שלקבל את היהודים בגירסת אנפלאגד, מרכך במשהו את האנטי המובנה שיש לי כלפיהם ובכ"ז, בלי קשר לאנפלאגד, "אם כבר" הוא שיר טוב שמבוצע באופן מלא השראה.

זהו. אמרתי את זה. בתקופה האחרונה חלו אצלי כמה מהפכים: הפכתי טולרנטי לאתי אנקרי, אחינועם ניני, מתי כספי ואפילו (Dare I say it....) שלמה גרוניך. זה בטוח ההזדקנות. אין מה לעשות. קורה לטובים מכולנו. אני מסוגל לשמוע את השפה הפורטוגזית בלי לחטוף בחילה מיידית ושלשום, הבעתי אמפטיה למתנחלים. אני מתבגר. בכבדות ובאיטיות אבל בחן. כמו תמיד.