הנהלת הפעול ת"א החליטה לפטר את גילי לנדאו אחרי חודשים ספורים של עבודה. הסיבה הרשמית, לכאורה, הינה הישגיה הדלים של הקבוצה. גילי לנדאו אף פעם לא הסתיר את שאיפתו, לאמן את הפועל ת"א. כבוגר הקבוצה וכמאמן עם רזומה בעייתי ושיטות אימון מקוריות, הוא חלם על השיבה הגדולה הבייתה ונתבדה. לרוע מזלו, זכה גילי לנדאו במשרה הנחשקת בתקופה הרעה ביותר האפשרית מבחינתו וגם מבחינת הקבוצה. אני רוצה להניח לרגע להנהלת הקבוצה ולהתרכז בלנדאו עצמו. בניגוד לדעת רבים, אני מאמין שלחץ הקהל לא היווה פקטור בשיקול לפטר את לנדאו. גם לא מערכת היחסים העכורה עם יוסי אבוקסיס (אני אגיע אליו מאוחר יותר, יחד עם ההנהלה). הפועל ת"א של גילי לנדאו נראתה רע. רע מאוד. הקבוצה ניצחה רק שני משחקים מתוך שבעה, כשאחד (המשחק נגד בית"R בטדי) היה בעיקר משחק של שופט שתרם את הנצחון להפועל (ולמרות זאת, לנצח אייל צור ישאר השופט של משחק השרוכים).
לנדאו העיר, ודי בצדק מבחינתו, שאף אחת מהקבוצות לא נראתה טוב מפתיחת העונה, למעט מכבי חיפה אלא שלאוהדי הקבוצות האחרות יש במה להתנחם: אוהדי מכבי ת"א מתנחמים בליגת האלופות, אוהדי בית"ר מתנחמים באליל שלהם, אלי אוחנה שהורס כל חלקה טובה בקבוצה ולמכבי פ"ת אין אוהדים בכלל. הפועל נראתה רע מאוד והתנהלה רע מאוד. מקום לטפול את כל ההאשמות על ההנהלה, חשוב לזכור שלנדאו הגיע לקבוצה ובנה אותה כאוות נפשו. במקום להשאיר את קלימי סבן בהפועל (להזכירכם, שחקן שעבורו שולמו מאות אלפי דולרים רק כמה עונות לפני כן) הוא שיחרר אותו להפועל פ"ת משם סבן הגיע להרכב הנבחרת. הוא ניסה להעיף את רמי חליס ולא הצליח וייבש אותו על הספסל. בסופו של דבר, הוא החתים לעמדת המגן הימני את פאביו רוסה, זר ברזילאי חביב שיכול להיות הכול אבל מגן ימני הוא בטח לא. כל זה, התרחש בזמן שאילן בכר שיווע להזמנה מהפועל ת"א ולראייה, הוא לא משחק באף קבוצה עד היום וכנראה שהוא עדיין מחכה להפועל. סאגת המגן הימני היא רק דוגמה אחת להתנהלות של לנדאו. הוא ניסה לשחרר את ראמי אבו-לבן ויוסי רוזן וכל זה, מבלי למצוא תחליפים נאותים. חשו לזכור, ללנדאו היה מספיק זמן לבנות את הקבוצה. הבסיס שהוטא קיבל הוא די איתן וההגנה של הפועל, למרות הדעיכה של השנים האחרונות, היא עדיין אחת הטובות בליגה. הרכש שלנדאו הביא ממש לא נדבק ומשום מה לנדאו החליט להתנכל לזיטו אוגבונה. זיטו הוא אולי חלוץ מגושם אבל חלוצים בגודל שלו ובמאסה הזו שווים הרבה כסף באירופה וכסף זה מה שהמועדון הזה צריך יותר מכל. במצב עניינים שכזה, לא היה שום טעם בנסיון לשחרר את רוזן ואבו-לאבן, מה שהיה מכביד על הקופה ולא היה שום טעם בשחרורו של סבן שממילא היה שייך להפועל. אלא שכל הטעויות היו נסלחות ללנדאו אם הפועל הייתה לפחות נראית טוב, וזה לא קרה. הפועל נראתה רע מאוד. יש אמנם כמה שלבים בבנייה של קבוצה, זה נכון, אבל יש גם מידה של קרדיט שאסור לאבד. ולנדאו איבד אותו, לפחות מצד האוהדים. ליבי ליבי על לנדאו שנאלץ להיכנס לנעליים ענקיות של מאמן מיתי דוגמת דרור קשטן. לקשטן, כך מסתבר יש השפעה עצומה על כל מועדון שבו הוא עובד. בין אם מדובר ביכולות שלו כמאמן, בין אם מדובר בכבוד שהשחקנים רוכשים לו, בין אם מדובר בשקט שההנהלה מוכנה לתת לו ובין אם מדובר בקללת קשטן המפורסמת (האם בכלל יש אפשרות לקלל א הפועל יותר ממה שהיא קוללה עד היום ???) וכך מוצא את עצמו גילי לנדאו כשהוא מגשים את שאיפתו המקצועית הגדולה ביותר, בתנאים בהם לא ניתן להצליח. הסכסוך הכה-מדובר עם אבוקסיס היה רק חומר בערה לעיתונות הספורט ותו לא. אם הפועל הייתה מצליחה או לפחות נראית טוב, אין לי ספק שאורנשטיין לא היה כ"כ נלהב בבואו לצדד באוקסיס. הכול פונקציה של תוצאות ובמצשוואה הזו, לנדאו נכשל. בדומה לטליק ידידי, אני הראשון שיבקר את התנהגות אוהדי הכדורגל בארץ (אם כי ניתן לראות בנקל שהתנהגות ההנהלות היא הגרועה מכל) אבל אסור לערבב בין המקרה של לנדאו, שהקבוצה בהנהגתו הציגה יכולת מביכה, לבין המקרה של גוטמן שבכל מקום בו הוא עבד רדפו אותו האוהדים. יושבי שער 4-5 לא אשמים במקרה הזה. קריאות ה"תתפטר" הן לגיטימיות לחלוטין במיוחד לאור הרמה של הקבוצה (אני חוזר ומגנה כל שימוש באלימות מעבר לקריאות "תתפטר" וכאלה). לנדאו פוטר משום שהפועל ת"א שהוא בנה לעונה הנוכחית לא הציגה יכולת טובה. זהו זה.