הבלוג של אילון

לפני שבוע יצאתי עם בחורה שגובהה 1.46 מ'. בימים שלפני הדייט חיפשתי מסביבי בחורות בגובה הזה אבל הכי נמוכה שהצלחתי למצוא הייתה 1.50 מ'. כשאתה 1.64 מ' ביום טוב, בחורה בגובה 1.46 מ' היא מציאה אמיתית. וכל מי שאומר לי שהגובה לא חשוב משקר. בתכלס, גברים בד"כ יותר גבוהים מבנות זוגם וכשאתה 1.64 מ' האפשרויות שלך מצטמצמות. אז מצאתי לי בחורה שגובהה 1.46 מ' ולמרות שהיא נשמעה חביבה מאוד בטלפון, ולמרות שהיא הצליחה להרשים אותי ביכולת שיחה ואינטליגנציה גבוהה (הכל עדיין בטלפון, כן ?) עדיין עיקר ההתלהבות שלי נבעה מגובהה של העלמה. אין מה לעשות, אני מרשה לעצמי להיות ריקני לפעמים. זו אחת מהפעמים. ביני לבין עצמי אפילו סיכמתי שאני ארכון כדי לנשק אותה בשלב כלשהו (דון-ז'ואן-דה-לה-שמאטע....או שאתה עושה את זה בסוף או שבהתחלה. אין הרבה הזדמנויות אחרות) וכל זה כדי להרגיש מה זה לרכון ל - 1.46 מ' (ריקני כבר אמרתי ?)

ביום הפגישה היא שלחה לי תמונה שלה. היא מאוד כנה ולזכותה יצויין שהיא לא שלחה תמונה מתוך בוק אלא תמונה רגילה ואפילו לא מחמיאה. ובכל זאת הייתי נרגש לקראת הדייט. או שאולי "נרגש" זאת לא המילה המתאימה. בוא נקרא לזה "מלא ציפיות".

ונסעתי עד רחובות. נקי, מריח מהאפטרשייב האיכותי (שאני שומר לדייטים ראשונים) ואפילו, אפילו הרגשתי קצת ביטחון עצמי לשם שינוי. כמו שחקן פוקר שבא עם יד טובה. והאמת היא שהיה דייט נפלא. באמת. הכל זרם, הקשבתי בזמן, הגבתי כשהיה צריך, סיפרתי סיפורים אבל לא מעיקים, הייתי מקסים. אני יודע שיש לי נטייה להתאהב בעצמי בדייטים ראשונים, אבל תאמינו לי שזה לא זורם החוצה. לא עד כדי כך כפי שאני מתאר את זה.

ובסוף היא לא רצתה.

לא בסוף אלא למחרת, אבל היא לא רצתה.

אני יודע שאין הרבה בסיפור הזה. אני מניח שיהיו אחריה כאלו שלא ירצו אותי והיו גם לפניה. והיו גם מקרים שאני לא רציתי וכו'. כן, כן, זו תעשיית הדייטים.

אני חושב שהבאסה נובעת מהתחושה הזאת של לחייך לעולם בלי שהעולם מחייך בחזרה. יש מין תחושה של הסכם בלתי כתוב, אני אחייך לעולם והוא יחייך אליי. אני אהיה ותרן ולא אסתכל רק על האריזה החיצונית והעולם יחייך. אלא שהעולם כנראה לא שמע על ההסכם הזה. דייט שכזה לפני כמעט-שנתיים הצליח להרוס לי את המצב רוח לתקופה מסוימת, בינתיים עבר שבוע ואני בסדר.

בסופ"ש דייט נוסף. הבחורה הפעם 1.60 מ'. משנה גובה משנה מזל ?