נשבע לכם שלא חשבתי על שחר צוברי כשביקשתי שני ימי חופש. לא חשבתי על כלום. קמתי בבוקר בלי שיהיה לי מושג מה אני הולך לעשות. פסימי כהרגלי, לרגע לא חשבתי שיצא משהו מהאולימפיאדה הזו. אבל אז פתחתי את הטלוויזיה. HOT פתחו את כל הערוצים ורציתי לראות את ערוץ האוכל. בדרך עברתי על השידור מהאולימפיאדה. היה שיוט של בנות ומעיין דווידוביץ' סיימה שישית.
אלמלא האופטימיות המדבקת של אלדד אמיר, לא הייתי נשאר לראות. אבל היה משהו באיך שהוא תיאר את המדליה שישראל הולכת להשיג, הרבה לפני שהשיוט של שחר התחיל. ועכשיו אני צופה בטלוויזיה, מאושר עד-דלא-ידע ולישראל יש מדליה אולימפית. יש לי הרבה מה להגיד על טירוף המדליות שהתפתח כאן ועל היעדר הפרופורציות בעניין הזה, אבל עכשיו זה לא הזמן. עכשיו שחר צוברי חוגג אצלי על המסך ואני רק רוצה לפרגן לו ולהגיד "סחה שחר, שיחקת אותה".
שחר רולז, שייט איז דה קינג !!!
נמאס לי לפרסם הפניות לבלוג האולימפי שם הופיע הקטע במקור. אז הנה, אפשר לקרוא גם כאן וגם בבלוג האולימפי. אם תקראו כאן, אני ארוויח יותר תמלוגים.