ראוי לפתוח כל דו"ח צפייה בו אני מזכיר את רובין וויליאמס בהתנצלות: הוא קומיקאי ענק ושחקן גדול, אבל אני לא אוהב אותו. כמעט אף פעם הוא לא בא לי טוב. ב"רשיון לחתונה" התפקיד שלו מראש הוא תפקיד מעצבן וכיאה לשחקן הטוב שהוא, הוא מצליח למלא את התפקיד המעצבן בצורה מעצבנת ועל כן, שימו שחקן מעצבן בתפקיד מעצבן והתוצאה בלתי נמנעת. הדומיננטיות של וויליאמס לצד החיוורות של אלו שמופיעים לצידו הופכת אותו לדמות המרכזית בסרט. כאילו לא קורה שום דבר חוץ ממנו, והאמת היא, כשמסתכלים על הסרט שראוי היה שלא יקרה. "רשיון לחתונה" הוא סוג של קודיה רומנטית, אבל הוא בעיקר סרט לא מוצלח. מין "פגוש את ההורים" כשההורים זה רובין וויליאמס בתפקיד כומר לכאורה-מניפולטיבי שנעזר בפרח כמורה צעיר שהוא בערך בגודל של שיח כמורה כדי להדריך זוג צעיר בקורס קדם-נישואין שהוא הגה. קשה להאמין שיש כומר או כנסייה ששווים את הטירחה, בעיקר אם מדובר ברובין וויליאמס. זה גרוע כמו שהצלחתי לתאר את זה, שווה להימנע.