בא לך נורא לכתוב שיר. עולה לך משפט בראש. עולה לך פראזה מוזיקלית. אתה רץ לסינתיסייזר. לא השתמשת בו כבר שנה לפחות אבל הוא לא עוין ומוכן לשתף איתך פעולה. אתה עושה קצת סדר בראש. מקווה שזה ייצא שיר טוב (כי בשביל שיר בינוני לא שווה לוותר על התכנית של גיא זוהר). אתה מוצא את האקורד שישב לך בראש (G, אלא מה) מתחיל לנגן את המלודיה. אתה מתלהב מזה שלא שכחת לנגן לגמרי. אתה רץ על המלודיה הזו דקה, מפזם להנאתך ואז אתה מגלה שאתה בעצם כותב את "יותר טוב כלום מכמעט" של עברי לידר. יכולתי לומר "ניחא" ולהמשיך הלאה אבל זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי, ולמרבה הבושה, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי עם השיר הספציפי הזה. אין לי מושג מה יש בשיר הזה שגורם לי לרצות לכתוב אותו שוב ושוב, למרות שעברי כבר עשה עבודה טובה לפני ובכל-זאת, זה קורה. לא נורא. עכשיו אני בדרך לאקוסטית לכתוב מחדש את "מביאה הכל" של שלום חנוך.