הבלוג של אילון

אני לא מדבר עם כל כך הרבה אנשים כפי ששמעתי כל כך הרבה תיאוריות על מה שקרה לרוז, לפני שפורסמה האמת.

חלק אמרו שהיא ערבייה, נוצרייה, הכל אמרו, ובכל זאת התמונה של הילדה הקטנה עם העיניים הכחולות המשיכה להדהד בראש.

אני לא מבין הרבה בצווי איסור פרסום אבל הפעם, היה נראה שגם התקשורת לא לגמרי יודעת במה מדובר.

בדרך כלל כשיש צו איסור פרסום, התקשורת מגחכת ובזחיחותה הבלתי נסבלת כמו אומרת "אנחנו התקשורת יודעים הכל. אתם, פשוטי העם תצטרכו לחכות". אז נכון שהיום בעידן האינטרנט כולנו יודעים מה השם האמיתי של א' מפרשת קצב וכולנו ראינו את תמונותיה המלאות. וכולנו ראינו את החיילת שאת השקדים שלה בחר רמון לבדוק ביום פרוץ המלחמה, אבל דווקא במקרה של רוז היה נראה שגם התקשורת קיבלה חצאי ורבע מידע שהיא בעצמה לא ידעה מה לעשות איתו. והתמונה של הילדה הקטנה עם העיניים הכחולות המשיכה להדהד בראש.

ואז התחילו להגיע הבשורות הרעות.

בהתחלה זה בא בדמותו של מייל עם תרגום מכתבה בלה פריזיאן. אח"כ נכנסנו לאתר של העיתון ומצאנו את דוברת הצרפתית הראשונה שנקרתה בדרכנו על-מנת שתתרגם לנו. וככל שהכתבה והתרגום הגיעו לסיומם גילינו לצערנו שכל מה שנכתב במייל ההוא היה נכון. ומזעזע. והדבר היחידי שהצלחתי להגיד כדי לחלץ את עצמי מתחושת הקבס שאחזה בי (וכנראה שבכולנו) הוא שבגלל הצו איסור פרסום בטח התקשורת בארץ תפרסם את כל הפרטים אבל תדאג להגיד (בקריצה הזחוחה הקבועה) "על פי פרסומים במקורות זרים". אלא שצו פאיסור הפרסום הוסר. כנראה שאת "על פי מקורות זרים" שומרים לעניינים בטחוניים וילדה קטנה זה לא בטחוני, זה רק מזעזע.

ואז השתנתה התמונה.

כבמטה קסמים הוחלפו התמונות של רוז המחייכת כשיד חובקת את כתפה בתמונות של רוז בוכה ויד אוחזת בזרועה.

מהאידיליה של התמונה הראשונה לתמונה שכל כולה זעקה. זעקה שמתעצמת לנוכח דמותה של דורה על החולצה של רוז. הניגוד בין דורה למצוקה שמשדרת התמונה מעורר חלחלה.

אני בדרך כלל לא רואה חדשות ואני מניח שידיעות מהסוג הזה הן בדיוק הידיעות שבגללן אני נמנע. אני מעדיף לשמור לעצמי את האופציה להיות מעט מאושר. במעט שעוד אפשר. ניסיתי לחשוב במהלך הפסקת הצהריים שלי כמה שפחות על רוז, אבל לא יכולתי לנתק את עצמי. אני מניח שהדרך היחידה שבה אדם כמוני מסוגל לקבל את הידיעה הזאת היא כסוג של עיוות של הטבע. זה סוג של הגנה. כי המוח האנושי שלי לא מסוגל לתפוס את זה או להבין את זה. באף צורה שהיא. אני לא יודע איך אפשר להתעלל ביצור כזה. אני יודע שהייתי שמח להטיל גזר דין מוות על כל מי שעושה את זה והייתי שמח לבצע את זה בעצמי.

האמת היא שאני לא יודע מה להגיד על זה. בלתי נתפס, פשוט בלתי נתפס.