הבלוג של אילון

זהותו של במאי הסרט בדרך כלל לא מהווה פקטור בעל משמעות בשיקולים לבחירת סרט או למידת ההנאה ממנו. לפחות, ברוב המקרים. ישנם כמובן במאים מאוד מוקפדים ומובחנים כמו וודי אלן, האחים כהן או קוונטין טרנטינו שהופכים למזוהים עם הסרטים שהם מייצרים, אבל אף פעם לא תפסתי מאיימי הקרלינג אחת כזו. כוכבה של הקרלינג שביימה ב - 1982 את "נעורים בקצב מהיר" שהיה אחד מסרטי הנעורים הידועים והמשפיעים ביותר על אמריקה של שנות השמונים (הסרט, אגב, הפך לקאלט בארה"ב והצליח קצת פחות אצלנו) זהר בעיקר בסוף שנות השמונים-תחילת שנות התשעים: היא ביימה את "תראו מי מדבר" ואח"כ ב - 1995 הנחיתה על העולם את "קלולס" שהיה הצלחה אדירה.

סביר להניח שהכשלון של "לוזר", אותו סרט חיוור בכיכובם של ג'ייסון ביגס ומינה סובארי שיצא בשנת 2000, הבהיר להקרלינג שהיא מיצתה את היכולות שלה בתחום הנוער. אגב, רק כדי להמחיש את עומקו של הכשלון: ביגס וסובארי הגיעו לסרט לאחר ההצלחה המדהימה של "אמריקן פיי" ולסובארי עוד נרשמה ברקורד ההופעה ב"אמריקן ביוטי" זוכה האוסקר. לא פלא שלקח להקרלינג 7-8 שנים עד שהיא חזרה לכס הבימאית/תסריטאית.

"אף פעם לא אהיה שלך" הוא מצד אחד המשך ישיר לדברים שהקרלינג עשתה בעבר (כולל שחקנים שבהם היא השתמשה בעבר כמו פול ראד וסטייסי דאש שכנראה תשאר מדהימה גם בגיל 78) ומהצד האחר גיבורת הסרט היא כבר אישה בשלה בגיל 40+. אלא שהקרלינג, נאמנה לדברים שהביאו לה הצלחה בעבר, לא ממש מצליחה להתנתק מיצירותיה הקודמות וגם לא ממש מנסה. הדרך שבו הקרלינג מתייחסת כיוצרת לעלילה שהיא רקמה ולדמויות שנמצאות בתוכה מזכירה את הגיבורה הידועה שלה, קלולס. היא עתירת כוונות טובות אבל לא ממש מצליחה להביא אותן לידי ביטוי. הבת של מישל פייפר בסרט מתוקה, אבל חכמה ושנונה כמו התינוקות ב"תראו מי מדבר". פול ראד הוא גלגול של הדמות שלו מקלולס, שם הוא התאהב בנערה עכשיו הוא מתאהב באישה בת 40+ (זה לא היה סביר בשני המקרים). וסטייסי דאש מגלמת, פחות או יותר, דמות דומה לזו שהיא גילמה בקלולס. וכן, אני יודע שהקרלינג התכוונה לשבץ את הדמות שלה כפרודיה, אבל היעדר השקעה קצת מנע מהפרודיה הזו להבשיל.

ובכל זאת בשורה התחתונה לא הרגשתי רע עם הצפייה ב"אף פעם לא אהיה שלך". אולי בגלל ההומור הפנים הוליוודי ובעיקר בגלל מישל פייפר, שגם בגילה היא אחת הנשים היפות ביותר שיש על המסך ומחוצה לו. נכון שבשבילי היא תמיד תהיה אנג'לה די מרקו מנשואים למאפיה (מהסרטים האלה שהיו לי בקסטת וידאו שחוקה ושראיתי 73 פעם בסינמות) אבל זה לא אומר שאני לא יכול להנות מלראות אותה בתפקיד אחר. קלוש וקלולסי ככל שיהיה.

זה לא סרט רע, אבל הוא יכל להיות הרבה יותר טוב. אולי בסיבוב הבא.