הבלוג של אילון

מצטער, אני כבר לא יכול לקנות את הקטע הזה. אני יודע שמישל גונדרי הוא אמן גדול, במאי מוערך, ואני משוכנע שיש מי שיכול לשורר בשבחיו במשך שעות. אני כבר לא יכול לסבול את זה. אני יודע שכל אמן גדול עלול לסבול מחוסר הבנה של הקהל לעומק של יצירתו וכיו"ב, ואני יודע שאולי יש רבדים ב"קדימה, תריץ אחורה" שלא טרחתי להבין או שהייתי זקוק לצפייה נוספת כדי להבין. אני גם בטוח שהמסר של הסרט, בין אם הוא מדבר על הדורסנות של האולפנים ההוליוודיים ובין אם הוא מדבר על חזרה לעידן תמים יותר ובין אם הוא מדבר על כל הדברים האלה גם יחד הוא מסר חשוב ואולי זה בעצם אני, אבל "אני" בסופו של דבר ישבתי וסבלתי מהסרט הזה או ממה שהבמאי חושב עליי כצופה. אז אני זוכר לגונדרי את "שמש נצחית בראש צלול" אבל אני משוכנע שאותה שמש נצחית קצת עלתה לו לראש.

נקודה נוספת למחשבה היא ג'ק בלאק: הוא ענק, אין לי ספק. יש לו פוטנציאל אדיר, אבל איכשהו אני שם לב שלמעט "נאמנות גבוהה" המופלא, אני לא זוכר אותו בתפקיד נסבל. אולי "בית ספר לרוק", אולי. "קנאה" ו - "החופשה" מפארים את רשימת הסרטים בהם סבלתי ועכשיו מצטרף אליהם חבר חדש, "קדימה, תריץ אחורה". יחסית לשחקן שאני מצהיר שאני אוהב, בלאק משתתף ביותר מדי כשלונות. 

הרעיון, בבסיסו הוא רעיון טוב: בבניין מט ליפול בניו ג'רזי שוכנת ספריית וידאו שכונתית ישנה מאוד. כמה ישנה ? הספרייה השכונתית פה בחולון בשנת 1984 הייתה איכותית פי כמה. ככה שכונתית. הבעלים של הספרייה הוא אלרוי פלטשר (גלובר) שמנהל אותה תחת החשש של הריסת הבניין בו היא שוכנת לטובת קומפלקס מגורים. יום אחד הוא נאלץ לסוע ומשאיר את ניהול הספרייה בידי מייק (דף) עובדו הטיפש. ג'רי (בלאק) חברו הטוב של מייק מתמגנט כתוצאה מפריצה לתחנת כוח (כן, זה אידוטי כמו שזה נשמע) וגורם למחיקת כל הקלטות בספרייה. בלית ברירה, ג'רי ומייק מצלמים באמצעים מוגבלים גירסאות משלהם לסרטים שנמחקו. הרעיון האווילי בתחילה זוכה להצלחה בשכונה עד ש....

הרעיון מאוד נחמד, והמסר הוא מאוד ברור. ישן מפני חדש, געגועים לעבר ולעידן אחר וכו' וכו'. יכולתי להסכים עם הכל, אבל חבל שגונדרי בחר לארוג את זה בתוך סרט כל כך רע. מצטער, זה לא הצחיק אותי, זה לא הזיז לי, סתם סרט מחורבן. וכן, אני יודע שגונדרי הוא גאון. רק שייעשה סרטים יותר "אכילים".