הבלוג של אילון

לפני 5 שנים הלכתי עם החבר-הכי-הטוב-שלי להופעה של אילן וירצברג בקמלוט ת"א.

ישבנו במרתף ההוא ונהנינו כמיטב יכולתנו עד שאין הזמין לבמה אורחת מיוחדת. אחותו של הגיטריסט, יהודית רביץ.

זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותה במציאות והפעם הראשונה שראיתי אותה מופיעה. היא עלתה לבמה לשיר שיר שאילן הלחין לגלי עטרי, "הכל עומד במקום" ולמרות שאני מאוד מסמפט את גלי עטרי, הביצוע של יהודית רביץ היה מדהים. היא פשוט הדליקה את המקום ואותי, ועשתה את זה עם שיר שהוא בכלל לא שלה.

אני חושב שעד אז היחס שלי אליה היה קריר אם בכלל אבל מאז הוא השתנה.

לאחרונה, כשהיא הוציאה את השירים מאלבומה האחרון, היחס עוד יותר השתנה. היא אפילו הגיעה לרשימת המקובלים פה בצד שמאל.

ביום חמישי האחרון ראיתי אותה בקיסריה.

קראתי עוד בתחילת הקיץ שהיא תופיע שם במסגרת חגיגות העשרים לבאה מאהבה והתלבטתי אם ללכת. ההתלבטות נגמרה מהר מאוד כשהצעתי את הרעיון לשותפה שלי. ההופעה המדהימה של יודית בכוכב נולד (והעובדה שכבר שם היה ניתן לראות שמדובר במלכה אמיתית) רק עזרה להתחזק בפור שכבר נפל.

הולכים לראות את יהודית רביץ בקיסריה.

עד לפני שבוע הייתי בהופעה בקיסריה רק פעם אחת בכל חיי והנה בשבוע אחד יצא לי להגיע לשם פעמיים. שרדתי את כל הפקקים, את הדרך הבלתי נגמרת וכו',  את התור הבלתי נגמר לשירותים ואת הישיבה הלא נוחה והצפופה והכול בשביל לראות זמרת מ-ד-ה-י-מ-ה שהיא אחת מהפרפורמריות הטובות ביותר שאני מכיר. 

היא פתחה את ההופעה בשני ביצועים אקוסטיים ולאט לאט הצטרפה אליה הלהקה. בהתחלה התופים-בס-גיטרה-קלידים ואח"כ הנשפנים והפרקשניסט. אם אני אגיד עוד פעם שהיה מדהים אני אחזור על עצמי אבל באמת שקשה לי למצוא מילים אחרות. הקול הזה שלה שנשאר יציב לאורך כל ההופעה. הרפרטואר הזה שאף פעם לא הבנתי עד כמה הוא עמוק ומלא בשירים נפלאים. הבנייה של ההופעה, הסאונד, הלהקה. הכל היה פשוט מעורר התלהבות.

האווירה שיש בקיסריה, בגלל המבנה של האמפי היא אווירה הכי מתאימה בעולם להופעות. אתה מרגיש קרוב לכל אחד ואחד מהצופים ואני מניח שגם הלהקה הרגישה את זה ובעיקר המלכה, יהודית רביץ. החום הזה מצליח לייצר תחושה שקשה מאוד לקבל אותה בהופעה במקומות פתוחים. ובוא נגיד שבשני הביקורים שלי בקיסריה השבוע הצלחתי להבין למה שלמה ארצי התחיל לפתח את כל המניירות הדביקות שלו במקום הזה.

אבל למה לדבר על שלמה ארצי ?

יהודית רביץ. היא היא המלכה. היו רגעים שהקהל פשוט נכנס לטירוף ("האיש ההוא" למשל הרים את האמפי לגמרי) והיו רגעים שאני נכנסתי לטירוף, אבל מבפנים ("באהבתנו" שהוא השיר שלה שאני הכי הכי אוהב). וכשהיא שרה את "וידוי" שכתב אלכסנדר פן יכולת להבין שאף אחת בארץ ואף דרדקית מכוכב נולד בחיים לא תצליח להיות טובה כמוה כשהיא שרה את זה. וכשהיא מתחילה לרקוד באנושיות כל כך רבה, במגושמות ששמורה לאנשים שלא ממש יודעים לרקוד, אתה מצליח להבין שהיא המלכה. כי רק מלכה כמו יהודית רביץ תרשה לעצמה להראות כל כך נפעמת מהקהל שמריע לה מבלי להזדקק לדרמטיות המוגזמת של ריטה ולמניירות של כל חקיינית שיש לה בארץ (מירי מסיקה - קרן פלס - "ריקי" בוסקילה וכיו"ב) ורק מלכה כמו יהודית רביץ תרקוד כי ככה היא מרגישה ולא כי לואי אמר לה שבשיר הזה הקהל מצפה שהיא תרקוד. היא פשוט מלכה ואפילו עכשיו, מקץ יומיים, אני ממש ממש שמח שהלכתי להופעה הזו.

ההופעה של יהודית רביץ בחמישי האחרון סוגרת רצף של שלוש הופעת קיץ מוצלחות: מוריסי, דיפ פרפל (היה מדהים והבטחתי לעצמי לכתוב כמה שהיה מדהים אבל פשוט לא היה לי זמן) ויהודית רביץ.

עוד שבועיים פול מקרטני. הוא יכול לנגן שלוש שעות על אקורדיון שירים של אחרים ועדיין מבחינתי יהיה מדהים.

אבל למה לי פול מקרטני עכשיו ?

באתי לדבר על יהודית רביץ. כבר אמרתי שהיה מדהים ????

שלא תיגמר לעולם.