אבל עם כל הכבוד לגילי לנדאו, אין ספק שהאצבע המאשימה מופנה בעיקר כלפי הנהלת הפועל ת"א וכלפי יוסי אבוקסיס. אחרי שנים כ"כ רעות של ניהול תחת ההסתדרות, רביעיית ההנהלה של הפועל הביאה תקווה חדשה לכל האוהדים. הם דיברו במילים גבוהות על מודלים ניהוליים על תרומה לקהילה וכו' ובסופו של דבר נשארנו עם הנהלה מיוזעת, היסטרית, קפריזית ורעה. פשוט רעה. זה לא התחיל בלנדאו. כבר בעונת 2002/2003 עלה הצורך לשבת עם כל שחקני הקבוצה ולהאריך את חוזיהם. כולם ידעו שבסוף העונה יסתיימו כל החוזים שנחתמו לאחר עונת הדאבל ומשום מה איש לא עשה דבר. אני מניח שההנהלה ברוב תמימותה ראתה בכדורגלני הפועל, שחקני בית נאמנים שיעשו כל מאמץ אפשרי להישאר בקבוצה אלא שהם שכחו שמדובר בכדורגלנים ישראליים שמתעניינים בעיקר בכסף. אופורטוניסטים, אין מה לעשות. בסיום עונת 2002/03 נפוצו לכל עבר שחקני הקבוצה. זה כאב, אבל בעיקר כאבה ההתפזרות של "תינוקות קשטן". הנהלת הפועל שניסתה לייצר מקבילה ישראלית ל"תינוקות באזבי" המפורסמים נשארה בעיקר (סלחו לי על הביטוי) עם הזין ביד. סלים טועמה ברח למכבי פ"ת, בלילי חתם בטורקיה תמורת חוזה יפה, כפיר אודי הלך לבני יהודה ועמרי אפק שהשתהה, חתם בסופו של דבר בסנטנדר, למרות שהוא ידע שהוא יבלה בעיקר על הספסל. ההשתהות בניהול המו"מ עלתה להנהלת הפועל גם באובדן יוסי אבוקסיס לטובת אשדוד. הזרים שוחררו, בן לוז היה ראשון המשוחררים ועבר לבני יהודה וכך, במקום לעשות כמ לירות לקופת המועדון המתדלדלת, הפועל נתקעה ללא שחקנים וללא כסף (ולמעשה, בגירעון עצום). היהירות שהפגינה הנהלת הפועל באותו קיץ הייתה בלתי נסבלת. זה לא שהייתה אפשרות להשאיר את כל החברה בקבוצה, כיוון שלא היה כסף, זה נכון. אבל לאבד את כל ההרכב בלי לראות מזה אגורה, זה פשוט משפיל. החל מאותו רגע, ההנהלה איבדה את כל הקרדיט שהיה לה אצל האוהדים. קשטן בסופו של דבר הצליח להרכיב קבוצת טלאים שנראתה רע ושיחקה רע וסיימה במקום החמישי. במהלך אותה עונה החליטה אותה הנהלה להיפטר מקשטן. בראייה היסטורית, ברור שההחלטה הזו הייתה לא נכונה אבל נכון לאותו רגע, קשטן היה מאמן שלא הצליח להביא את הקבוצה לשום הישג כבר כמה שנים. אני לא מוחה על ההחלטה להיפרד מקשטן כמו שאני מוחה על הדרך שבה זה נעשה. תאומים וחבריו כנראה כבר התחילו להאמין לעצמם בכל הקשוקשים האלה על מודלים ניהוליים וכו' ונפרדו מקשטן בצורה הכי גרועה האפשרית. למרות כל האמור לעיל, חשוב לזכור דבר אחד: האימפריה של מכבי חיפה, תגרום עוד הרבה צרות לכדורגל הישראלי ובעיקר, לאימפריות הותיקות דוגמת הפועל ת"א, מכבי ת"א ובית"ר י-ם. חיפה מתחילה להידמות לקבוצה השנואה עליי בעולם, מכבי ת"א כדורסל. היא עשירה יותר משאר הקבוצות ולוקחת אליפויות בהליכה. אלא אם כן יקרה משהו ממש מהפכני, אני צופה שבעונות הקרובות, האליפויות של מכבי חיפה יהיו בעיקר פונקציה של המאמצים שחיפה תעשה להשיגן ולא פונקציה של יכולת מכיוון שאר הקבוצות. במצב עניינים שכזה, קשה לקבוצות הגדולות לשעבר (הפעול, מכבי, בית"ר) לבחון את הישגיהן ולגבש קבוצה ושיטה ודרך. קשטן, למרות מאמצים הירואיים מצידו, לא הצליח לדגדג את חיפה בעונתו האחרונה בהפועל. עכשיו, גם אם הוא יחזור, אני לא צופה מצב שזה יקרה. כדי לדגדג את חיפה צריך הרבה כסף ואת זה, אין.
ההתנהלות של יוסי אבוקסיס, אגב, היא פועל יוצא של אוזלת ידה של ההנהלה. כשלוני הרציקוביץ' בחר להעיף את שרף, הוא עשה את זה בשביל שחקן ברמתו של נמני. אז, שחקן הכדורגל הטוב בליגה הישראלית. לא הסכמתי עם לוני אז אבל לפחות הבנתי את מניעיו. לוני, אגב, זכה לגאולה שלו כשהעיף את נמני כמה שנים מאוחר יותר. הנהלות צריכות לעמוד לצידו של המאמן בכל מחיר, בעיקר, בגלל שמדובר במי שאחראי על השחקנים. הנהלתץ הפועל בחרה להסתכסך עם לנדאו בגלל שחקן בן 32-33 שמתקרב לסוף הקריירה שלו. שחקן שלמעט מנהיגות וקצת הברקות פה ושם, לא יכול לספק להפועל כלום. ובכלל, אבוקסיס הוא שחקן מנייק. לא אהבתי אותו אף-פעם ואני לא אוהב אותו עכשיו. הוא כסחן, וכחן, איטי ומגלם בתוכו את כל הרעה שקיימת בכדורגלן הישראלי הממוצע (כולל העילגות והחליפות של סגל). ברגע שההנהלה מחליטה לצדד באבוקסיס ולא בלנדאו היא מצהירה הצהרה מאוד בעייתית. בעייתית לאוהדים, לקבוצה ולכל מאמן שיבוא לאמן בהפועל בעתיד. ישנן כרגע שתי אפשרויות, האפשרות הרעה והאפשרות הטובה.
דרור קשטן הוא האפשרות הטובה. סמי סגול שמשתלט אט-אט על הקבוצה אוהב אותו. קשטן הו מאמן טוב, מכיר את המועדון ורכש חלק מהשחקנים שנמצאים שם היום, כך שיהיה לו אינטרס לשלב אותם בקבוצה. השחקנים רוכשים לו כבוד אדיר ומפחדים ממנו. בקובצה עם הנהלה כה רופסת, צריך מאמן בקליבר של קשטן. הפועל כנראה לא תהיה קבוצה מבריקה אף-פעם ולא תאיים על מכבי חיפה בעתיד הנראה לעין, אבל אצל קשטן, אתה יודע שהחברה יקיזו דם וירוויחו נקודות בשניים. זה, כנראה, דינה של קבוצה אפורה.
האופציה השנייה, אלי כהן, טובה להנהלה. כהן, יודע מאיזה צד מרוחה החמאה. הוא יתחנף להנהלה, ישחק כדורגל רע במיוחד וילקק לכוכביו הבכירים (כנראה שהוא למד לקח מפרשת בניון שעלתה לו באובדן המשרה בחיפה). הפועל של כהן תיראה רע במיוחד, על כך, אין לי ספק.
לפיכך, אני מאוד הייתי רוצה לראות את קשטן חוזר. כמי שרצתה לראות אותו הולך לפני שנה, אני מודה שטעיתי. כנראה שהשחקנים של הפועל הם חארות מו כל שאר השחקנים וכנראה שההנהלה של הפועל היא ישראלית למהדרים כמו שאר ההנהלות. בג'ונגל הזה, צריך נווט כמו דרור קשטן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
