אח שלי כבר התחיל את המסע הארוך לפריז. הוא כרגע מחכה לאוטובוס שייקח אותו לפילדלפיה ומשם בגרייהאונד ל - JFK. הוא נרגש, אפילו יותר ממני וצפויה לו עוד טיסה של 7.5 שעות. אני בינתיים אוסף בגדים ומתלבט וחוכך בדעתי לגבי כל דבר שיכנס לתרמיל. הקונספט הזה של travel light כמעט לא ברור לי אבל אני נאבק בעצמי ואולי בסופו של דבר גם התרמיל יהיה ארוז.
אנחנו מדברים בטלפון על כל מיני דברים שנעשה ואח שלי שהוא ההלך האמיתי מבין שנינו מפחד שאני אתעצל או אקטר לו יותר מדי על כמויות ההליכה בטיול. "אָלְטַר ייד", יהודי זקן ביידיש. שם קוד לעצלות ונרפוּת. אני מקווה שנסתדר ביחד ושכל התכניות באמת יקרו. לא התראיתי עם אחי היחידי כבר שנה וחצי ויותר מההתרגשות שבלהגיע לצרפת בפעם הראשונה, אני נרגש מזה שאני הולך לפגוש אותו. "מעניין אם השתנית" הוא אומר לי בטלפון. "אני ? אני נראה אותו דבר, חוץ מהשיער הארוך", אשכרה כמעט כמו דייט ראשון.