לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אילון


"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל)

כינוי: 

בן: 48

ICQ: 399273987 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2005    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2005

דו"ח צפייה: סלולר - כריס אוונס, קים בייסינגר, ויליאם H. מייסי


ולפעמים יש הפתעות טובות. "סלולר" למשל. רמת הציפיות שלי לפני הסרט הייתה נמוכה עד מתונה והופתעתי לגלות שמדובר בסרט מגניב לאללה. אני יודע שהמילה "מגניב" לא בדיוק מתארת נאמנה את קסמו של הסרט, אבל באמת שזה סרט מגניב. לא עמוק מדי, לא מותח מדי ולא שום דבר יותר מדי (בעצם דבר אחד כן: מזכירה את "תא טלפון" יותר מדי) אבל שווה לאללה. אני חייב להודות שמעבר להפתעה הנעימה שהיווה הסרט עצמו, אני רוכש אהדה רבה לקאסט. כריס אוונס הצליח להצחיק אותי מאוד בתור ג'ייק וויילר ב"קטע מהסרטים" והיה סביר+ ב-The perfect score. קים בייסינגר נחשבה ליקירת הבלוג עוד לפני "סלולר". ויליאם H מייסי שייך לאותה קטגוריה (כבר נמאס להגיד כמה מענג לראות אותו בכל סרט וסרט) וג'ייסון סטת'האם (בייקון ב"לוק סטוק", טורקיש ב"סנאצ'" ומונק המופרע ב"משחק מכור") הולך ונבנה כטייפקאסט מושלם לתפקיד הרע/קשוח/מרושע, ונעים לדעת שיש מי שיחליף את ג'יימס וודס/כריסטופר ווקן/אד האריס כשהם יהיו זקנים מדי לסרטים מהסוג הזה.

בייסינגר מגלמת בסרט את ג'סיקה, אם ורעיה נאמנה הנחטפת מביתה ללא כל סיבה נראית לעין. שוביה כולאים אותה בעליית גג ומשם היא מצליחה ליצור קשר בדרך-לא-דרך עם הטלפון הסלולרי של רייאן (אוונס), צעיר חביב וקל-דעת. לג'סיקה אין מושג מדוייק מה רוצים ממנה השובים ורייאן עצמו מתקשה להאמין לסיפור שלה. לאט-לאט הוא משתכנע ועושה כל שלאל ידו להציל את ג'סיקה. כל זאת, כמובן, מבלי לאבד עימה את הקשר. בדרך יש את ויליאם H מייסי בתפקיד שוטר כנוע וצמא-פרישה שנסחף לסיפור שלא בטובתו. "סלולר" נכתב ע"י לארי כהן שכתב גם את "תא טלפון" והדמיון בין שני הסרטים הוא רב. אמנם "תא טלפון" התקיים סביבה נקודה אחת ו"סלולר" הוא סרט שנמצא בתנועה לאורך כל הזמן אבל השימוש בטלפון כגיבור הראשי של העלילה, והביקורת שמועברת על מראה החברה דרך המכשיר: ב"תא טלפון", ביקורת כנגד קולין פארל ההדוניסט וב"סלולר" ביקורת על החברה הנהנתנית (כפי שהיא באה לידי ביטוי בדמותו של העו"ד שבמכוניתו עושה רייאן שימוש) וביקורת על הריקנות של בני הנוער, משותפות לשני הסרטים. את "סלולר" ראיתי במהלך משמרת לילה, זמן של היממה שבו אני נוטה להיות סלחני יותר כלפי סרטים. אולי בגלל זה הסתדרתי כ"כ טוב עם "סלולר" ואולי בגלל שמדובר בסרט פעולה לייט שבהחלט שווה לראות. כך או כך, מחמאותיי לשף ולקאסט כולו. נכון לעכשיו, ההמלצה הרשמית של הבלוג (עד לדו"ח צפייה הבא).












זה הכוכב האמיתי של הסרט, מכשיר נוקיה 6600


נכתב על ידי , 30/3/2005 19:29   בקטגוריות קולנוע וכאלה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אילון ב-2/4/2005 19:17
 



הערכת מצב, ישראל-צרפת.




  • כמה קשה להיות העם הנרדף. ממש קשה. 5 שעות לפתיחת המשחק הכ"כ גורלי והעיסוק המרכזי הוא כמות שריקות הבוז שישרוק הקהל הישראלי במהלך ההמנון הצרפתי. אני, באופן אישי, לא הייתי שורק רק בגלל שהביטלס השתמשו בכמה תווים מפתיחת ההמנון, בתור הפתיח ל - All you need is love, ואם זה מספיק טוב בשביל לנון אז בטח שלא צריך לשרוק בוז. ובכלל, זה לא מנומס. עדיף להשקיע את האנרגיה בקריאות נגד בארטז (ובעניין הזה אני מאחל הרבה דרור יצירתי ל-40,000 הצופים שיגדשו את האיצטדיון).

  • בהנחה ו-Ynet  מצטטים את הגורם הבכיר הנכון בנבחרת, שוב יש בעיות עם ברקוביץ'. בכלל, נדמה שעד שברקו לא יתאבד או יתפוגג, הנבחרת לא תדע מנוח. מה אתם רוצים ממנו ? הבנאדם חתם במכבי ת"א, בשעה טובה ומוצלחת וערך מסיבת עיתונאים עמוסת רהב ושחץ כדרכו בקודש. באיזה צורה לעזאזל, זה מפריע להכנות הנבחרת. בכל הסגל של הנבחרת אפשר למצוא רק שחקן אחד ממכבי ת"א, שחקן אחד שזומן לפני יומיים והוא היחידי שהידיעה על החתמתו של ברקוביץ' עשויה להשפיע עליו, אז על מה כל הרעש והמהומה ? נמאס לי כבר מ"הגורם הבכיר בנבחרת" שאף-פעם לא אמיץ מספיק כדי להזדהות בשמו (אברהם גרנט). ידוע לכל שבכל מה שקשור לידיעות ולמאמן הלאומי, יש רק גורם בכיר אחד בנבחרת והוא זה שמאמן אותה.

  • גרנט החליט לשמוע בעצת צוות ההיגוי של עיריית חולון ולהציב את קלימי סבן בצד ימין. אני לא מקנא בגרנט. ההתלבטות לגבי ההרכב במשחק הזה, על אחת כמה וכמה כשלא ברור עדיין מצבו של הנרי והאם הוא ישחק או לא, היא קשה ביותר. מהצד האחד, הרכב שלושת הבלמים הקבוע של הנבחרת הוכיח את עצמו (לרוב). מהצד האחר, בנאדו איננו ואין הרבה תועלת במשחק עם שלושה בלמים (ושוב, הכל תלוי בהנרי. יישחק או לא). במבט ראשון, ההרכב שפורסם לפני כמה דקות (אוואט; סבן, גרשון, בן-חיים, קייסי; באדיר, טל, נמני, בניון; קטן, בלילי) נראה טוב והתקפי. מהצד האחר, היריבה היא צרפת. נבחרת שיודעת מהלך או שניים ושעלולה לזמבר אותנו בגלל ההרכב היומרני הזה (נמני ובניון לא כ"כ עושים הגנה וגרשון איטי מאוד). האמת, אי אפשר לדעת. בשביל זה אני בצוות ההיגוי וגרנט מקבל את המשכורת של מאמן הנבחרת (ונאלץ לשכב עם צופית, פויה).

  • שמתם לב שאף פעם, אבל אף פעם, לא מתקיים פה משחק כדורגל או כדורסל ברמות הגבוהות בלי שהוא יהיה מלווה בשערוריות/בעיות/טענות ומענות. במשחקים של מכבי בכדורסל תמיד יש את בעיית הישראלים. יישחקו או לא יישחקו וכמה. תמיד יש את המנגינה הלאומנית הזאת. כל משחק הוא מאבק על עתידה של היישות הציונית. וגם בכדורגל. ברקוביץ' משבש את הכנות הנבחרת. בניון פצוע. בארטז מעצבן. אבי מויאל (מי זה לעזאזל ???) למה אין פה אף-פעם משחק נורמלי. תחרות בין שתי קבוצות. למה כל משחק מלווה בכ"כ הרבה טרראם ???

  • הנבואה ניתנה לשוטים ולכן אשתטה: 3-1 לצרפת (2-0 במחצית). האחד של ישראל יגיע רק אחרי השלושה של הצרפתים. מצטער, הם באמת ובתמים הרבה הרבה יותר טובים מאיתנו.

  • אני לא יכול להתאפק: אני רוצה לברך את הנבחרת במילים של איש חכם (שמבקר פה באופן קבוע) "תהיו טובים".
נכתב על ידי , 30/3/2005 16:04   בקטגוריות ספורט וכאלה  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רב-ערוצית ב-2/4/2005 17:20
 



אפילו לנתניהו מגיע טוב יותר


Ynet ו-NRG ממשיכים במסורת פרסום תמונות בלתי מחמיאות בעליל של פוליטיקאים. והפעם החברה מידיעות מחליטים להתעלל בשארית כבודו העצמי של נתניהו, שגם ככה הלכה והתנדפה לאחרונה:

לקסטיב ניסית ???

 

ואם כבר צוחקים על נתניהו (אחד מהתחביבים האהובים עליי) אז הנה תמונה אחת מהעבר:

You look, oh so dumb

נכתב על ידי , 29/3/2005 13:35   בקטגוריות סלבריטיז וכאלה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אילון ב-29/3/2005 23:39
 



לקראת ישראל-צרפת, שני הסנטים שלי


אז ככה: לא להיכנס לאופוריה. צרפת זה לא אירלנד. האירים אולי חזקים אבל עדיין לא באופן המוחלט. הם טובים ויודעים שהם טובים אבל לא לגמרי משוכנעים. הצרפתים לעומתם, מהיותם חארות, יודעים שהם טובים ויודעים שיש להם יתרון ושהם יזכו לריספקט. הם עוד עלולים לשחק על זה. נבחרת ישראל תחסר במשחק הזה את גולן, בנאדו וסוואן. לא נעים אבל לא נורא כ"כ. לאחר התייעצויות ארוכות פה בעבודה, הגיע צוות ההיגוי של עיריית חולון למסקנה שגרנט צריך להרכיב את סבן כמגן ימני ואת חרזי כבלם במקום בנאדו (או להיפך: חרזי בימין וסבן כבלם). יש בזה הגיון. בהיעדרו של בנאדו יש צורך לייצב את הרכב הנבחרת. הדרך הכי טובה לעשות את זה היא דרך ההצבה של חרזי הוותיק. אפשר לוותר על נסיונות התקיפה הקבועים מצד ימין ושמאל (וגם אם לא, חרזי בהחלט לא פראייר בתחום). לגבי סבן, הוא הצליח לעצור את הנרי בצרפת ולמרות שהברק לא מכה פעמיים, ייתכן שהסבן כן. נבחרת צרפת לא נמצאת בתקופה טובה. אמרנו את זה אחרי המשחק הראשון בקמפיין ואפשר להגיד את זה גם עכשיו. זה לא אומר הרבה, כיוון שהתקופה הלא טובה של נבחרת צרפת עדיין תאלץ את הנבחרת שלנו להתעלות על עצמה כדי לנצח או לעשות תוצאה טובה. בעיני, זה לא בלתי אפשרי. תצוגת תכלית בהגנה ופוקס וחצי בהתקפה ייעשו את העבודה. עקרונית, ללא אמונה בניסים או התעלות חד פעמית, אין לנו מה לחפש מול צרפת. עם הנרי או בלעדיו זו עדיין נבחרת מעולה. אחת הטובות בעולם. באדיר זה לא ויירה וגרשון זה לא בומסונג. אגב, לגבי עמדת החלוץ: גרנט זימן לסגל את משה ביטון. השד יודע למה. צאו וחשבו כמה יפה יוכל להיות המשחק אם ביטון יהיה הסוואן של יום רביעי. סתם ככה, מחשבה קטנה ואופטימית.
נכתב על ידי , 28/3/2005 14:51   בקטגוריות ספורט וכאלה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אילון ב-29/3/2005 23:44
 



ישראל-אירלנד, שני הסנטים שלי


בניגוד לחיים עצמם בם אני משתדל לגלות אופטימיות זהירה וסבירה לכל אורך הדרך, בכל מה שקשור לספורט אני פסימיסט חסר-תקנה. אין מה לעשות. שנים של אהדת הפועל ת"א מלמדות אותך שהחוק הראשון של מרפי (אם משהו יכול להשתבש הוא ישתבש) הוא החוק הנכון ביותר בעולם. הייתי משוכנע שהנבחרת הולכת להפסיד. כ"כ משוכנע הייתי עד שהשער של מוריסון בדקה השלישית לא זעזע אותי ולו לשנייה אחת. זה לא רק השער אלא גם הדרך שבה הוא הובקע. אשר יגורנו בא. השחקן שממנו כולנו פחדנו (דמיאן דאף) עקף באלגנטיות ובלי הרבה מאמץ את ההימור הגדול ביותר של גרנט (עמרי אפק בצד ימין) ומסר מסירה לשער שבניגוד למה שרן בן-שמעון אמר ("זה אפילו לא נחשב מצב") היה שער קביל והגיוני לחלוטין. אגב, הערה קטנה לרן בן-שמעון: בכדורגל האירופי (בניגוד לכדורגל הישראלי) המסירה של דאף וההתמקמות של מוריסון, הן בדיוק מה שקולע לשם התואר "הזדמנות". השחקנים האירופאיים מקצועיים מספיק והכדורגל מבוסס בעיקרו (או לפחות בחלקו) על ניצול טעויות. זה נקרא "הזדמנות" ולפיכך דאף את מוריסון יצרו הזדמנות לגיטימית חלוטין. הגנה נורמלית (או לפחות סבירה) הייתה יכולה להימנע מזה. ההגנה שלנו, לא. בכל מקרה, השער של מוריסון היה מבחינתי הדבר הצפוי ביותר בעולם. כעסתי על גרנט (ולא בפעם הראשונה בחיי) באותו רגע. אם הפחד הגדול שלנו היה דאף, אז למה להציב מולו את עמרי אפק שהוא יצירתי וסימפטי אבל ממש לא מגן ימני. למה לא להציב את קלמי סבן (שהוכיח בצרפת שהוא יעיל גם בשמירות אישיות ויכל לתסכל מעט את דאף בצד ימין) או את חרזי (שניחן בנסיון ששווה כמה קטנות שיאטו מעט את דאף) למה דווקא אפק ??? ולמה דווקא גרשון האיטי צריך לכסות את רובי קין ומוריסון למה לא סבן (שהוא מהיר קצת יותר ומותאם יותר למבנה הגוף של קין ינוקא). במחצית הראשונה הנבחרת לא נראתה טוב. ואם יש בכלל סיבה לאופטימיות אחרי המשחק הזה היא בדיוק העניין הזה: נבחרת ישראל הצליחה להוציא תיקו במשחק שבו היא ממש לא נראתה טוב ושבו היריבה-העדיפה שלטה בכדור ללא הפרעה כמעט בכלל מצד הנבחרת. וחוץ מזה: איפה היה בניון ??? לאורך כל המשחק ציפינו לניצוצות של גאונות מצד הילד (שכבר בן 25, אגב "הילד") ולא ראינו כלום. מה זה אומר ? זה אומר שאולי יש תקווה לנבחרת גם בימים לא כ"כ מוצלחים של יוסי וזה סימן טוב. אסור להפוך את זה לשיטה, כי בלעדי יוסי הנבחרת הזו באמת לא שווה שום דבר, אבל אפשר להתעודד ולקוות שמול צרפת יוסי יחזור לסורו (על אחת כמה וכמה מול בארטז המופלץ). בעקבות הסידרה של עמנואל רוזן, אנחנו מתעסקים בימים האחרונים, די הרבה בכדורגל הישראלי. בבעיות המנטליות שמקיפות אותו וכו'. למרות שרוזן העדיף לעשות מהמשחק הארור ההוא נגד אוסטריה הרבה יותר ממה שהוא היה, אני עדיין טוען שמדובר במקריות גרידא. אם הרצוג לא היה מכניס את הגול ההוא, הכל היה אחרת. זה מה שיפה ואכזרי בספורט. כנ"ל לגבי המשחק נגד אירלנד. אלמלא עבס סוואן והטומהוק שהוא שיגר לרשת האירית כל הנימה הייתה אחרת. גרנט היה מועלה על המוקד והביקורת על שיטת ה"יוסי ועוד 10" הייתה מתחילה. במקום זה, קיבלנו שער שסובל מעודף סמליות עצום: עבס סוואן, שהחמיץ את המשחק של סכנין מול ניוקאסל (שבשערה עומד שיי גיבן השוער האירי) באיצטדיון ר"ג בתחילת העונה, בגלל כרטיס אדום שלא הגיע לו, כובש את שער השוויון האדיר הזה. אותו סוואן שזכה למטר קללות ונהמות מצד הבבונים שמאכלסים את "טדי". אני לא רוצה להשתפך א-לה שגיא כהן על הגול הזה אבל בהחלט האפשרות קיימת. יש שערים שפשוט שווים את זה. ב"מעריב" דיברו על המנטליות של הנבחרת ועל זה שהיא לא התפרקה. בקטע הזה, מגיע לגרנט ולחברה כל הכבוד. אם אני בתור צופה כן התפרקתי, אז מגיע כל הכבוד לאלה שרצו על הדשא והחזיקו מעמד ובעיקר, לא התפרקו. אני לא מעריך כ"כ את העקיצות של גרנט לכיוון שרף (שהיה הגון מספיק להחמיא לגרנט לפני המשחק) אבל חשוב לזכור, נגד דנמרק הנבחרת פשוט התרסקה בגלל שער מוקדם, במוצ"ש זה לא קרה. האירים הניעו כדור ושיחקו כמעט לבד במחצית הראשונה, אבל בסופו של דבר לא ניצחו את המשחק וזה מה שמשנה. כפי שקופמן אוהב לומר: "את הכסף סופרים במדרגות".
נכתב על ידי , 28/3/2005 14:14   בקטגוריות ספורט וכאלה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אילון ב-29/3/2005 12:14
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאילון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אילון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)