הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 4/2004
דו"ח צפייה:הקומה השלוש-עשרה - קרייג ביירקו, גרטשן מול, ארמין מולר-שטאהל
בשם התיעוד וכל זה יש גם דו"ח צפייה על הסרט הזה. לא שהוא רע במיוחד וזה גם לא שהוא טוב במיוחד. הוא יחסית ישן (5 שנים לפחות). קצת חיוור על רקע המטריקס ודומיו ובעיקר עלול להיות מעט מאמבו-ג'אמבוי מדי לכל מי שהוא לא אוהד של ז'אנר המד"ב. "הקומה השלוש-עשרה" הוא סרט שעוסק בעיקר ברעיון של מציאות מדומה, רעיון שלטעמי מעט דעך בשנים האחרונות (ואולי העובדה שלא יצא לי לשמוע עליו מזה זמן מה גורמת לי להגיד שהוא דעך בעוד שבפועל אולי הוא עוד חי ובועט). באופן עקרוני דווקא אהבתי את הסרט (שוב, ביחס לעובדה שאני לא אוהד של מד"ב באופן מיוחד) אבל לא יותר מדי. מי שמתביית עליו בשעת שיעמום יכול להנות לכל השאר לא שווה לטרוח. למהדרין: קרייג ביירקו מגלם בסרט מדען בחברת היי-טק העוסקת בפרוייקט סודי ומתקדם של מציאות מדומה. שותפו הבכיר (מולר-שטאהל) נרצח והחשד העיקרי נופל על ביירקו. בטרם מותו טומן השותף רמזים במציאות מקבילה שפותחה בעזרת המחשב וביירקו צריך להדוף את החשדות ולנסות לפתור את התעלומה בעצמו. בשלב מסויים אפשר כבר לקבל סחרחורת מהמעבר בין העולמות ומחוסר ההבנה הבסיסי של מי הטוב ומי הרע ומי נגד מי ולמה (ובמקרה של הסרט הזה, גם איפה). בסופו של עניין יש פתרון (ואפילו מובן) ועוד שעה וחצי של מד"ב הלכה ללא שוב. לאוהדי הז'אנר ולמשועממים.
| |
אפרופו הפיינל פור (2)
חשוב להבהיר: ברמת העיקרון הייתי יכול לשמוח במקרה של ניצחון של מכבי. ברמת העיקרון. אלא שהבעיה היא שניצחון של מכבי יעניק לה אדג' נוסף במאבק עם שאר הקבוצות בארץ. לא די בזאת שמכבי היא אימפריה כלכלית אלא שיתווסף לה כסף כתוצאה מהזכייה. מהמצב הזה הייתי שמח להימנע. לו הייתה האפשרות לוודא שמכבי תזכה אבל לא תרוויח מזה גרוש, הייתי גדול תומכיה, אלא שהאפשרות הזו אינה קיימת ולפיכך בתוקף זכותי העקרונית ליריבות עירונית אני מעדיף שמכבי תפסיד, כבר הערב.
| |
אפרופו הפיינל פור
תזכורת בעניין ספורטיבי-פוליטי: הם לא מייצגים את המדינה !!! הם פשוט לא מייצגים את המדינה !!! צה"ל מייצג את המדינה. סילבן שלום (שלא נדע) מייצג את המדינה. דוד ד'אור באירוויזיון מייצג את המדינה. שגרירים מייצגים את המדינה. פיני בלילי במדי הנבחרת מייצג את המדינה. הם לא מייצגים את המדינה. הם מייצגים את מועדון "מכבי" מהעיר ת"א. הניצחון שלהם הוא לא משימה לאומית. הלחימה בטרור היא משימה לאומית. הבראת הכלכלה היא משימה לאומית. המלחמה בתאונות הדרכים היא משימה לאומית. יאללה צסק"א....
| |
ההתנקות וההגהה
מרטין שרמן פירסם ב - Ynet טור בנוגע לתכנית ההתנתקות. שרמן היה המורה שלי באוניברסיטה לסמינר שנקרא "מודלים תיאורטיים ביחבל". בתור מרצה/מורה הוא לא היה משהו. הוא היה נעדר הרבה ובזבז את עיקר הזמן של הקורס בויכוחים פוליטיים עם שאר התלמידים בכיתה. שרמן היה ימני קיצוני בפקולטה שמאלנית למהדרין. הוא התייחס לשונות שלו בהומור ותמיד היה מחייך כלפי התיאוריות השמאלניות האופטימיות שהיינו שוטחים בפניו. לרוע המזל, ההיסטוריה הקצרה שעברה מאז, הוכיחה שהוא צדק יותר. אני מניח שעם השנים חל שינוי ושכיום יש יותר איזון באוניברסיטת ת"א. יותר משאני מאמין בזה אני מקווה שזה נכון כיוון שהשמאל (על שלל התיאוריות שנוצרו לאחר אוסלו) נמצא בפשיטת רגל אידיאולוגית כבר כמה שנים ולמעט יוזמות פרטיות ואופוריות של מתי מעט כמו יוסי ביילין, קשה בכלל לראות שמאל בפוליטיקה. כולנו עוזי כהן. בכל מקרה, שרמן, באופן לא נורא מפתיע, יוצא כנגד תכנית ההתנתקות באופן נחרץ (ואף ילדותי). אני לא אוהב את הכתיבה שלו ואני מפרגן לו רק בגלל שהוא העביר אותי (באיחור של שש שנים) את הסמינר האחרון בתואר. פואנטה היא שמאמר עצמו נפלו שתי שגיאות כתיב (למחיש במקום להמחיש ושמע במקום שמא). בכלל, בתקופה האחרונה יוצא לי לראות יותר ויותר שגיאות כתיב בעיתונים וכו'. אני לא נמנה על אבירי השפה העברית ועל מגונניה ובכ"ז זה מטריד אותי. התרגלתי, בתור אזרח ישראלי, לכך שמשתינים עלינו אבל עד כדי כך ? מה כל כך קשה לעיתון כמו מעריב להעסיק מגיה יסודי וחרוץ שימנע שטויות מהסוג הזה ? אין להם כסף ?
| |
יהי זכרו ברוך
קראתי הערב שאברהם פשנל, גדול האמרגנים בישראל, הלך לעולמו מממחלה קשה, בגיל 77. בכל פעם כשאומת הבידור/תרבות ואפילו ספורט מאבדת אחד מחבריה, נוהגים לספר עליו שהוא היה אחד מהגדולים באמת. במקרה של פשנל זה פשוט נכון. כמובן שלא הכרתי אותו באופן אישי והתאכזבתי לגלות שאהד את מכבי כל ימי חייו, אבל לאיש שגילה את "כוורת" והיה הגשש הרביעי, מגיע את כל הכבוד שבעולם מ"הבלוג של אילון". לפיכך דקת דומייה וירטואלית/מטח של כבוד לזכרו של איש גדול באמת.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
