אתמול הייתי במופע "שיעור מולדת" במסגרת פסטיבל ימי זמר בחולון.
האמת, אני לא מבין למה נדרשו כל כך הרבה שנים עד שמישהו הרים את הכפפה וארגן את המופע הזה. בסופו של דבר הייתה זו עינב, אשתו של מוטי ביקובסקי (המנהל האמנותי של המופע וחולוני בעברו) שהציעה לו לארגן מופע שיאחד על במה אחת חלק גדול מהכשרונות שיצאו מהעיר הזאת. עינב, אגב, היא מבאר שבע....
בכל מקרה, למי שלא יודע, חולון הוציאה מתוכה שלל מוזיקאים נכבדים יותר ונכבדים אפילו עוד יותר. הרשימה איכותית ביותר והדבר המעניין הוא שמרשימת האמנים שלא היו אתמול במופע, אפשר היה לערוך מופע אלטרנטיבי (בעיקר כי נרשמה התעלמות מהמוזיקה הים תיכונית שרבים מנציגיבה הבולטים גרים בעיר וחלקם אף גדלו בה).
אורנה דץ תפקדה על תקן הקריינית של הערב. בתור הקריינית אורנה עשתה מאמצים ראויים לציון, לדובב את האמנים שהתקבצו על הבמה לספר מהווי העיר, אלא שהווי כזה לא נרשם. כולם בעצם הזכירו את חולון בפן המוזיקלי. חולון כעיר של מוזיקאים. כעיר של דורות של מוזיקאים. בהתחלה היו גרי אקשטיין ואפרים שמיר (שקיבלו פרסי הוקרה במהלך הערב), אחר כך בא הדור של דודי לוי וברוך בן יצחק, עמיר לב ודן תורן. אחר כך הדור של פיטר רוט, טל שגב ואורן ברזילי ואפילו נרשמה נציגות לאסף אברבוך ויסמין אבן, נציגי הדור הצעיר שגדלו על פיטר רוט וטל שגב.
בכל מקרה, היה נפלא והיה נעים לראות שהעיר שבה גדלתי ושבה אני גר עד עכשיו מצטיינת בתחום המוזיקלי. הרשימה באמת מדהימה: אריק רודיך ועופר ארז (כנר ראשון בתזמורת הרדיו של ברלין) ייצגו את המוזיקה הקלאסית (שיש לה עוד נציגים רבים ובולטים בין בוגרי חולון). תומר לוי, עמוס פרידמן ואופיר קנר שימשו כלהקת הליווי (יחד עם ביקובסקי) וגם הם משלנו. היו גם בועז כהן ואמילי קרפל, זאב נחמה ואורנה דץ (ששרה את "כאן" בלי דץ ובגירסת בוסה נובה/קברט), פרוייקט "30" ששיתפו פעולה עם אורנה דץ (אגב, יותר ויותר אני משוכנע שאלעד כהן-בונן מפרוייקט 30 היה איתי בקייטנת טניס ב - 1987 בימית 2000) ואני משוכנע ששכחתי משהו. אגב, אפילו ראש העיר עלה לשיר (והנה אחת מהפריבלגיות הבודדות שהוא מרשה לעצמו כראש עיר). מוטי נתן גירסה יפיפיה ל"סתיו" וכפי שאמרתי לשכנתי להופעה "אם הוא לא היה ראש עיר כל כך טוב, אפשר היה להגיד שהוא מתבזבז..."
הדבר היחידי שהעיב על ההופעה (מעבר לחסרונם של חלק מהאמנים שגדלו בעיר) הוא ההתאמה של הקהל לסוג המופע. עם כל הכבוד לקלאסי וכו', חולון היא עיר של רוקנרול ולהופעה שכזו נדרש קהל של רוקנרול. אין מה לעשות. קצת מתסכל לראות גירסה מדהימה של ברוך בן יצחק (עם הגיטרות של פיטר רוט ודודי לוי) ל"חור בלבנה" ולראות שהקהל מתעניין אבל לא חי את השיר המדהים הזה. יכול להיות שהיה מקום להעלות את המופע הזה דווקא בפסטיבל ביטלס השנתי שנערך בקרית שרת בכל חודש מאי. אולי זה אפילו יכל להיות שילוב מנצח: המוזיקה של הביטלס בשילוב עם בוגרי העיר. מסקרן....אולי נזרוק מילה למארגנים.
בכל מקרה, כל מי שחי בתחושה ששדרות היא ממלכת המוזיקה הישראלית או חיפה והקריות, טועה. חולון שולטתתתתת....כפי שהיה ניתן להתרשם אתמול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
