אני חייב להעיד בגאווה שעמדתי בהבטחתי וראיתי את שתי התוכניות הראשונות של כוכב נולד לעונה החדשה.
קודם כל, לא סבלתי, דבר שני, די נהניתי. ובקיצור, כפי שכבר אמרתי, כפי שימי שישי נראים כרגע, "כוכב נולד 5" מסתמנת כאופציה שפויה לחלוטין.
כשאני מסנן את האנטי המובנה שיש לי לערוץ 2 ולכוכב נולד, ובעיקר לצוות השופטים של התוכנית, אני אפילו מצליח לאתר פוטנציאל התמכרות קליל. כן, כן, ילד מזדקן ונהיה טולרנטי לדץ ולעוד כל מיני דברים שבחיים לא חשבתי שאני אוכל לסבול.
כיוון שהייתי נחוש להנות מהצפייה בכוכב נולד, וכיוון שאני משוכנע ששלב האודישנים הוא הכי מעניין שיכול להיות (כיוון שאחר-כך כולם נכנסים לשטאנצ ערוץ שתיימי ולא מייצרים מעצמם שום דבר מקורי), באתי מתוך מטרה למצוא את הפייבוריט. האיש שעליו אני ארכב כל הדרך לגמר ואתענג בהצלחתו כאילו הייתה שלי.
ביום השידורים הראשון זה היה דורון רוקח. אין מה לעשות. המשקל-יתר והעובדה שהוא בא לאודישן עם זוג הורים זקנים שנראים מאוד מנותקים מערוץ 2 ומנותקים בכלל, עשה לי את זה. ממש חששתי שלא יעלו אותו לשלב הבא. אני יודע שיהיה לי קשה מאוד לראות את העונה הזו אם אני אצמד לכל חלכא ונדכא, אבל כנראה שלהיות אוהד הפועל ת"א זה אלמנט מחייב גם כשבאים לבחור פייבוריטים בכוכב נולד. ביום השני זו הייתה אלינור, כבדת הראייה (הייתי בטוח שהיא עיוורת, אבל כיוון שיש לה משקפיים, הנחתי שהיא בכל זאת רואה משהו).
אז מה יהיה ? שאלתי את עצמי. האם אני אבלה את העונה הראשונה שהחלטתי לראות ברחמים גלויים ולפעמים קצת יותר מדי סוחטים על כל מועמד שהגורל מעט התעלל בו. הרי אם דורון היה סוכר את פיו בזמן, יכול להיות שהוא לא היה בחור שמן שמתחרה על לב השופטים אלא סתם בחור מבת-ים שרק רצה לשיר. מה, זה שהילד שאב שווארמות כאילו אין מחר, זה סיבה לסימפטיה שלי ?!?
התשובה היא אגב כן. אין מה לעשות. אחוות שמנים מקצועיים.
דבר נוסף שהדהים אותי היה מה שהשופטים כינו בעדינות "חוסר מודעות". אין לי ספק שחלק מהנבחנים באו בשביל אלמנט הדאחקה וכו', אבל חלקם היו ממש ממש גרועים. לדעתי, האודישנים שאנחנו לא רואים הם האודישנים הבינוניים. אלה ששרים יפה. שהחבר'ה תמיד אומרים להם "בואנה, אתה שר ממש יפה, למה שלא תלך לכוכב נולד" (אם היה לי 5 סנט על כל פעם ששמעתי את הביטוי הזה, היום היה לי כנראה בסביבות דולר עשרים וחמש), אבל הם לא מספיק טובים כדי להמשיך בתכנית.
מה שרואים בשבועות הראשונים זה את הטובים באמת (סקעתים למיניהם) והמצחיקים. למשל, ההוא ששר את "כל הכבוד" של יהורם גאון באופן אופראי וצייצני (כפי שמרגול היטיבה לתאר). אותי זה הצחיק.
אלא שחוסר המודעות שאני מתכוון אליו הוא לא ברמת הביצוע של הנבחנים. חוסר המודעות הוא דווקא בשיחה שלפני. כולם רוצים להיות קרן פלס. אין לי בעיה עם זה, אבל הדרך שבה הם מציגים את זה, הדרך שבה מתייחסים לפלס כמי ששרדה כל-כך הרבה מאבקים בדרך לתהילה, מעט מטרידה אותי. יכול להיות שדרכה של פלס לתהילה לא הייתה קלה ומיידית, אבל להציג את פלס כמי שבסופו של דבר הצליחה אחרי שנים של מאבק היא מוגזמת. ובכלל, אצלנו היהודים אומרים "דע בפני מי אתה עומד" וכשחושבים על הפאנל של "כוכב נולד" זה תופס משנה תוקף.
צביקה פיק היה אליל ענק בגיל צעיר, אבל כמי שהיה בחיים בשנים הרלוונטיות, אני גם זוכר את הנפילה שלו. והיא הייתה כואבת. מתהילה אדירה וחסרת תקדים כמעט, פיק נהיה זמר שמתדפק על כל דלת אפשרית רק כדי להיבעט ממנה. היום כנראה כבר לא רואים עליו את הצלקות. פיק נראה כמי שחי טוב מכולנו, אבל אני משוכנע שבלילה בלילה, הוא חושב על שנות השמונים ומצטמרר. הוא היה שם והוא קיבל הרבה יותר בעיטות ממה שפלס תקבל כל החיים שלה.
מרגול הופיעה במחזמר "שיער" ובסרט "קזבלן" בתחילת שנות השבעים, אבל אחר-כך עברו עליה שנים יבשות למדי. ראיון בסיבה למסיבה הקפיץ אותה לתודעה הלאומית ובעזרת הפה הגדול, כמה שירים טובים וכן, גם החיקוי ההוא מארץ נהדרת, היא עדיין איתנו.
צביקה הדר קנה את עולמו בתור ז'וז'ו חלסטרה, אבל מעטים זוכרים כיום את הנפילה האדירה שלו ב"שישי שואו". צביקה התרסק ביום שישי של טלעד ובתכנית החמישית הוא ממש התחנן לקהל שהתחיל לעזוב את האולפן בזמן הצילומים (שמעתי מחברה של מישהי שהייתה שם - בזמנו לא היו טוקבקים....).
האם מול האנשים האלו אתה צריך לעמוד ולמכור את סיפורה של קרן פלס שניסתה פעם או פעמיים עד שהצליחה להשתלט על כל חלקה פנויה ברדיו הישראלי ? אתה באמת מצפה שנתנייתית שורשית כמו מרגול תעניק לך את מידת הרחמים אחרי שהיא התבזתה במשך כל-כך הרבה שנים לפני ההצלחה וגם אחריה ? האם צביקה פיק שקצרה היריעה מלהכיל את כל הבדיחות שנכתבו על חוסר הפופולריות שלו, הוא האדם שצריך לנפנף מולו את קרן פלס כסיפור של הצלחה כנגד כל הסיכויים ?
תאמינו לי, אין לי שום דבר נגד קרן פלס. שיהיה לה בהצלחה, באמת, אני רק חושב שמועמד שרוצה להתחבב על השופטים חייב להפגין קצת יותר מודעות לסביבה ולסובב.
אגב, המועמדת שעליה נאמר במפורש שהיא עצבנה את השופטים (מה נהיה צדי, מה התנפחת ?) קרן-משהו מחולון, היא הפייבוריטית שלי. גם מחולון וגם בחרה לשיר את "חור בלבנה" של רוקפור, אולי אחד השירים הכי יפים שהשפה העברית ידעה מימיה. שתצליח. ושדורון רוקח מבת-ים יצליח. בשבילו ובשביל כל הבטטות (כן, כן, גם אני בטטה).
והעיקר, שתהיה עונה סבבה. אני מתכוון לראות ושמעתי שיש לפעמים צחוקים ושירים יפים, אז דיר באלקום, אל תאכזבו אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
"הצהובים אוכלים ת'לב" ו - "אני שונא מכבי תל-אביב". בעיתוי הנכון, זה יפה כמו שירים של הביטלס). 