הבלוג של אילון

והנה כי כן, עוד שיתוף פעולה של סטילר ווילסון והפעם במחווה לסידרת הקאלט משנות השבעים, "סטארסקי והאצ". האמת, אני מת על שניהם בנפרד ומת על שניהם ביחד. השידורים החוזרים של "זולנדר" הייחודי של בן סטילר, בתקופה האחרונה בסינמה, רק מחזקים את התחושה הזו (מסתמן שרק אני ודבורית שרגל המבקרת של "רייטינג" אהבנו את הסרט הזה). ראיתי את סטילר ווילסון מופיעים יחד בארבעה סרטים לפחות ונהנתי מארבעתם. אם מוסיפים למשוואה הזו את לוק וילסון (האח הצעיר של...), וויל פרל המוטרף מ - SNL ווינס ווהן אפשר להרכיב ביחד קאסט של לפחות עשרה סרטים שכבר יצאו. מדובר בראט פאק של המילניום הנוכחי. במקרה של "סטארסקי והאצ" אפשר למצוא, בנוסף לוילסון וסטילר גם את וויל פרל ווינס ווהן. אמנם ידוע למי ניתנה הנבואה וגו' אבל כבר לפני כמה חודשים, כששמעתי על הסרט בפעם הראשונה, הימרתי שזה יכול להיות כביר או מטופש למדי. אני שמח לראות שלא טעיתי בהרבה. הפער בין לאהוב את הסרט מאוד (אני) לבין לא לאהוב אותו בכלל (הרבה אחרים) הוא קטן מאוד. במקרה שלי, אני חושב שהאהדה האינהרנטית לסטילר ווילסון עשתה את זה.

חידושים לסרטים או סדרות ישנות עלולים להיות בעיתיים. קשה מאוד להבדיל מתי נגמרת המחווה ומתי מתחילה הפארודיה. על אחת כמה וכמה כשסטילר ווילסון בתפקידים הראשיים. סטילר מגלם את דייויד סטארסקי, בלש יהודי חמום-מוח במשטרת ביי סיטי. נאמן לתפקידו, מתוסכל, להוט ושש לעימותים. העזר כנגדו הוא קן "האצ" האצ'ינסון, בלש חלקלק, גבוה, נאה שחי את שנות השבעים, על בהלת הדיסקו והמין החופשי, במלואן. השילוב בין שתי הדמויות טעון למדי. סטארסקי הופך את האצ' לבלש מסור יותר. האצ' מלמד את סטארסקי איך לחיות באמת. ברקע ישנו מפקד משטרה קשוח, פושע יהודי מקומי (וינס ווהן בתפקיד ריס פלדמן), וויל פרל בהופעה אקסטרווגנטית כהרגלו בתפקיד אסיר מוזר שעוזר לשני הבלשים וסנופ דוגי דוג בהופעה מלבבת כקוּל האזורי, זה שידו בכל ויודע הכול. ממש-ממש ברקע יש גם את כרמן אלקטרה ואיימי סמארט ("אפקט הפרפר") בהופעה עסיסית במיוחד ואת ג'ולייט לואיס וכריס פן. המחווה, אגב, לא מסתיימת רק ב"סטארסקי והאצ". אפשר לאתר בסרט מחוות ל"אדם בעקבות גורלו", "Wayne's world" וסרטים נוספים. המחווה הבולטת ביותר היא לוידאו-קליפ המופלא של Sabotage שביים ספייק ג'ונז (שרוחו שורה מעל הסרט). אני באופן אישי מאוד אהבתי את הסרט, בעיקר בגלל סטילר ווילסון. למרות בחירות בעייתיות ששניהם עשו בתחום התפקידים הראשיים עד היום, עדיין כיף לראות אותם יחד. הופעת האורח של סטאסקי והאצ' המקוריים לקראת סיומו של הסרט רק תרמה לאווירה הטובה שהסרט משדר. המלצה חמה לשעה וחצי של פאן. הפירגון האדיב בתמונות, אגב, במקרה הזה, הוא עוד אמצעי לשכנוע אנשים לראות את הסרט.

אני: "אבל למה אתה צועק ?"

ההוא: "אני לא צועק. זה הקול שלי כתוצאה מרוגז"

לרוב מי שהתקשר בתקופה האחרונה לנייד/בית שלי, להלן טיפ קטן לכל המתקשרים:

אני לא סיוון (מכוון בעיקר לחבורה מאזור חיוג 04 שמתעקשת לחפש אותה אצלי). אני גם לא סרגיי (ואם אתם מתקשרים אז תשתדלו לבקש אותי בעברית כי הרוסית שלי עדיין לא מספיק טובה). אני לא חנות ירקות (ואני גם לא עושה משלוחים). אני לא ביקשתי לאמץ חתול פרסי (וגם אם נחתתם עליי בהפתעה אני עדיין לא מעוניין). ואם אנחנו כבר בנושא הזה: תפסיקו לשלוח לי מיילים על מסיבות במדבר (אם יהיה מזל אז עד סוף החיים אני לא אצטרך להיות נוכח באף אחת שכזאת). אני לא אישה (ולכן "נשים קדימה" לא בדיוק מדבר אליי). אני לא מחפש עבודה (וגם אם כן אז היא ממש לא מופיעה בעלונים שמקפידים לשלוח לי כל הזמן). אני גם לא מתעניין בלימודי המשך בניהול (בעיקר בגלל שעוד לא הייתי בלימודי ההתחלה) ואני גם לא רשום ב - Tripod (למרות שהם מקפידים לעדכן אותי במבצעיהם השונים).

מה אתם רוצים ממני ??!!??

לפני שנה פחות יום כתבתי, באיחור אופייני, ותחת השפעת העשרים ותשעה באוגוסט, חמישה פוסטים (שקובצו כולם לתוך הפוסט הזה) על קיץ 90'. הקיץ המדהים בחיי. בחלק האחרון כתבתי על ה - 29.8.90. זה היה יום מיוחד. יום שהצליח לתמצת לתוכו את כל רגשות הזעם והדכאון של תקופת ההתבגרות. מאז ועד היום, אני נזכר באותו יום בכל 29.8 ולפעמים גם סתם ככה בימים אחרים. באמת שעברו הרבה שנים מאז. אני לא בקשר עם רוב האנשים שליוו אותי באותו יום. אני לא חושב שהם אפילו זוכרים את אותו יום, בטח שלא כאותה חוויית התבגרות טראומטית. אבל אני זוכר ומבחינתי זה מה שחשוב. מאז שסיימתי את התיכון התאריך הזה הפסיק להיות משמעותי. היום הטהור האחרון באמת של החופש הגדול מפסיק לעניין אותך כשאתה חייל, סטודנט או עובד עירייה. זה רק עוד יום לח בשרשרת של ימי אוגוסט לחים. כי זה רק עוד יום.

אלא שהיום הזה, עד כה, מסתמן כמוצלח למדי. כתבתי לפני שבועיים על ארקדי דוכין שנוהג להזכיר לעצמו ימים שכאלה. אז הנה, אני מזכיר. נכון לשעה 16:00, ה - 29.8.04, מסתמן כיום טוב בהחלט. אני משוכנע שאני לא אשב ואחשוב עליו בארבע עשרה השנים הקרובות ולפיכך הפוסט הזה. בריאות ואושר לכולם.