לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אילון


"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל)

כינוי: 

בן: 48

ICQ: 399273987 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2011

הקץ לשחצנות !


אתם חייבים לסלוח לי שבימים טרופים שכאלה אני מתעסק בשטויות, ובכל זאת, אי אפשר שלא להתבאס מההכרזה החגיגית של אבי לוזון "אין שום כח בעולם שיעצור אותנו מלנצח את נבחרת יוון". ככה, בגאלה לעונה החדשה, קבל עם ויענקל'ה שחר, אבי לוזון משחרר עוןד אחת מההצהרות המפורסמות שלו.

מצד אחד אפשר להגיד, וואלה, הבן אדם עומד בראש ההתאחדות, הנבחרת נמצאת בפני משחקים שחשוב לשווק אותם כגורליים (ברור שבסופו של דבר, כרגיל, לא נעלה ליורו/מונדיאל) והנה הוא באקט מנהיגותי משדר בטחון לשחקנים ולאומה הטרודה, "חבר'ה, אל דאגה. צה"ל חזק, אין כח שיעצור אותנו מלנצח את היוונים ואנחנו על המפה"....

הבעיה היא שאותו לוזון, במהלך כהונתו כיו"ר ההתאחדות, כבר הבטיח שנעלה למונדיאל. ולא רק שהבטיח, אלא שהבטיח שנעשה זאת "על אפם וחמתם של כל הרעים" וכיוון לתקשורת. כלומר, לא רק שנעלה, אלא גם נראה לתקשורת הרעה הזאת מאיפה משתין הפרננדז. אבל לא עלינו. כלומר, אמר מה שאמר, זעם כפי שזעם, אבל לא עלינו. נשארנו בבית. אני את המונדיאל ראיתי בין ישראל לארה"ב. בין הסלון שלי ברח' הרב מימון לבין הפיצריות שבשכונה בה אחי מתגורר בניו ג'רזי. בין להסביר לאשתי על חוק הנבדל לבין להסביר לגיסתי על אותו דבר בדיוק. מה שבטוח, ישראל לא הייתה שם. אבל אבי לוזון הבטיח....

אחרי זה או שלפני זה הוא אמר שליגת העל שלנו היא הליגה השישית באירופה. אז אמר. גם אם נניח לעובדה המצערת שרמת הכדורגל פה בארץ נמצאת בירידה לאורך השנים ורמת העניין בכדורגל עצמו הולכת ופוחתת לטובת שערוריות או רכילויות, עדיין לוזון צריך לזכור שלכל אזרח (כמעט) יש טלוויזיה בבית ובטלוויזיה אפשר לראות ערוצי ספורט יקרים במיוחד שמראים לנו קבוצות מליגות זניחות כמו ספרד, איטליה, גרמניה, אנגליה וכו' וכו'. כלומר, גם לשקר או לדבר שטויות צריך לדעת איך. אם היה אומר שבנק דיסקונט (בו הוא משמש בתפקיד בכיר כלשהו) הוא אחד מששת הבנקים הטובים באירופה, אולי היינו מאמינים. בטוח שהיה לנו קשה להשוות. אני לא מכיר הרבה ערוצי טלוויזיה בנושאי בנקאות. אבל הליגה השישית באירופה, באמת ???

 

אבל אבי לוזון הוא תבנית נוף מולדתו. מתלהם, מתלהב, זורק בלי לחשוב, עומד על הפודיום, המצלמות פועלות ומרגיש בלחץ לספק כותרת לוואן. אז הנה, הצלחת. "אין שום כח בעולם שיעצור אותנו מלנצח את נבחרת יוון". יש כוח, אבי. יש כוח שיש להתחשב בו. הכוח הזה נקרא "נבחרת היוונית". נכון, מדובר בכוח שמייצג אומה זניחה כיוון שבניגוד לישראל שמתגאה בעליה למונדיאל 1970 יוון יכולה להתגאות רק בעלייה לטורנירים החשובים בעשור האחרון ובזכייה ביורו 2004. מה זה לעומת ה - 0-0 שהוצאנו מהאיטלקים ב - 1970 (אגב, אני אשסף לעצמי את הגרון אם אני אצטרך לשמוע במשך עוד 40 שנים את הסיפורים של גיורא ושייע ומוטל'ה על המונדיאל ההוא). וגם אם ננצח את היוונים, נמצא את הדרך שלא לעלות ליורו. כי ככה זה. 

אנחנו אמנם מחזיקים את הליגה השישית בטיבה, אבל ביושבי ראש התאחדות אנחנו לא משהו. וזה מה שהכי קובע, לא ככה אבי ? 

 



 

 

נכתב על ידי , 12/8/2011 11:13  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-12/8/2011 13:30
 



הופעה של הלהקה שלי, סמידלישס. 10.8.2011, 20:00 בסאבליים


ההופעה הראשונה של הלהקה שלי, סמידלישס, הייתה ב - 5.3 בסלון 22 ביפו.
אני הייתי האחרון להצטרף והיה לנו ותק של חודשיים ביחד פלוס מינוס בקצב של חזרה לשבוע.
נאמן לפסימיות שלי ניסיתי לדחות את עניין ההופעה כמה שאפשר. זה לא שלא נשמענו טוב וזה לא שלא היה שם פוטנציאל. נשמענו בסדר ופוטנציאל היה. הנקודה היא שאחרי כמה שנים ללא הופעות הרגשתי חלוד ובעיקר חסר ביטחון. ברוב המקרים, כשלהקה מנגנת יחד, המטרה היא להופיע. על אחת כמה וכמה בלהקה עם חומר מקורי ועל אחת כמה וכמה כשמתחילת הדרך, הדיבור היה על הופעות. ובכל זאת, תכננתי לדחות את עניין ההופעה עד שאני ארגיש איתו נוח מספיק (לפי כל החישובים זה אמור היה לקרות בסביבות 2019). עניין הדחייה הסתדר מצוין עד שנוי הגיע ואמר "קבעתי לנו הופעה בסלון ב-5.3". מזה כבר היה קשה להתחמק.

 

בדינמיקת החיים של להקה, אירוע מיוחד כמו הופעה, ועל אחת כמה וכמה הופעת בכורה, זה אירוע שמחדד הרבה דברים ביחס ללהקה ולחברים בה. גם מבחינה מוזיקלית וגם מבחינה אישית. קצת כמו טיולים לחו"ל בתחילת מערכת יחסים. או שזה מעולה או שזה אסון. במקרה שלנו זה היה מעולה. הימים שלקראת ההופעה היו עמוסים בחזרות, דיונים ואווירה טובה ולהופעה עצמה הגענו בשיא האנרגיה. זה גם יצא החוצה כלפי הקהל ואני חושב שכל החבורה שהתקבצה לה באותו ערב די נהנתה. אנחנו נהננו וזה הורגש.

 

החזרה שהייתה אחרי ההופעה הייתה מבולגנת לגמרי. אני טעיתי בדרך והצלחתי לחצות את הקו הירוק (מנייאק מי שנוסע בצומת ירקונים עוד פעם). נוי הגיע באיחור והאווירה הכללית של כולם הייתה "יאללה בלגאן". הדבר המדהים הוא שמכל הבלגאן הזה צץ משהו מאוד מאוד מעניין...
אולי היינו צריכים את ההופעה כדי להשתחרר ואולי היינו צריכים את הבלגאן כדי למצוא את הדרך לרעש. מה שברור הוא שחל שינוי. במשך ארבעה חודשים, מחזרה לחזרה, זה הולך ומשתפר. Getting there. 

ארבעה חודשים שאני חוזר הבייתה מאוחר בלילה (אחרי שאני מחפש חנייה במשך שעה) ואומר לאשתי "היה מצוין". ארבעה חודשים שאני אומר לאוהד שאני פוחד מהנפילה. פוחד מהחזרה המבאסת שאמורה להגיע.

 

                   הנה, אפשר להפסיק לפחד

 

אתמול היא באה. שבוע לפני ההופעה שלנו בסאבליים היא הגיעה. איטית ועלובה. נרגננת ומקרטעת כמו שחזרה מחורבנת יכולה להיות. אתה מנסה להרים והיא מסרבת להתרומם. אתה מנסה להתעורר והיא מתעקשת לישון. אבל גם בחזרות כאלה יש קסם. יצאנו להפסקה אחרי שעה באווירת "אשר יגורתי" וכו'. אבל אז חזרנו פנימה מחוזקים. כמו ליברפול בגמר הצ'מפיונס של 2005 שירדה למחצית בפיגור 0-3 וחזרה כדי לקחת את הגביע. באנו ונתנו בראש ואפילו לא נזקקנו לפנדלים. באמצע אפילו נכנסה גרופית שהתבזבזה על זה שמדובר בלהקה של אנשים נשואים מאוד.

בקיצור, למי שלא הבין עד עכשיו, הטקסט הזה נועד לקדם את ההופעה בשבוע הבא.

 

10.8.2011, 20:00 בסאבליים, דרך שלמה 53 ת"א.

 

כמי ששמע אותנו אתמול אני יכול להעיד - גם כשאנחנו איטיים כמו מחלקה גריאטרית, אנחנו עדיין מקסימים. וכשאנחנו בזון אנחנו הכי בזון שלהקה יכולה להיות. ועדיין מקסימים...

 

בקיצור, 10.8.2011, 20:00 (אמרנו כבר שמדובר באנשים נשואים מאוד....) בסאבליים







נכתב על ידי , 3/8/2011 18:09  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-3/8/2011 20:26
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאילון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אילון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)