אני לא יודעת למה אנשים קוראים מזל,אבל אני יודעת דבר אחד,יש לי הרבה מזל.יש כאלה שיגידו שמזל זה כסף,ויש שיגידו שמזל זה הצלחה והגשמת הפנטזיות שרובנו משאירים בתוך תא שאסור לפתוח שממוקם בעמקי הראש.יש שיגידו שמזל זה ילד ששרד תאונת דרכים,ויש שיגידו שמזל זה פרסום ותהילה גם אם הם חמש דקות.מזל הוא יותר מ"סתם שם".

אני יודעת שיש לי מזל כי יש אנשים שישנו תוכניות כדי לראות אותי,ויישארו ערים עד אמצע הלילה כדי לארח לי חברה,לא משנה איפה הם נמצאים והם עושים באותו הרגע.יש לי מזל כי אנשים אוהבים אותי כמו שאני.

יש לי מזל כי יש לי אוכל לאכול,כשיש כאלה שאין להם.ואני מנסה להינות מהמתנה הזו כמה שיותר.יש לי מורים שדואגים לי כשאני לא מגיעה לכיתה,או שמחים בשמחתי כשאני מקבלת זימונים נחשבים בצבא,ומתאכזבים כשלא.יש לי את הזכות להשכיל וללמוד,מהסובבים אותי.יש לי משפחה,שגם אם קשה איתה,עושה המון כדי שאני אחייך.

יש לי מזל כי אני מצליחה לאהוב את עצמי כמו שאני,גם אם לפעמים המראה משנה קצת את התפיסה.קילו פה,קילו שם,שיער שהזמן רק הכהה אותו מבלונדיני לברונטי כהה,עור לבן,שאנשים לפעמים טועים לחשוב שהוא חולצה או גרביון,וגובה,שהוא ממוצע.לפחות אני בריאה.

יש לי מזל שאני חיה,הסיכון בהיריון הוא כל כך גדול,ויש כל כך הרבה דברים שעלולים להשתבש.אבל אני פה,חיה ונושמת.יש לי מזל לחיות פה בארץ הזו,שהגודל לא משנה בה.היא יפה כמו שהיא,קטנה וצנועה,עם נופים של חול הים והמדבר,מי הנהרות והכינרת.

יש לי מזל שזכיתי לאהוב את כול אלו,כי בסופו של דבר,יש אנשים שיש להם הכל,ומחוסר הערכה,חושבים שיש להם כלום.