רגע, מה?

יש נדנדה מפלסטיק בגינה האחורית של הבית שלי. 

שקט. 3 בלילה. השעה האהובה עליי ביותר. 

אני צריכה לשבת פה יותר

אני מתגעגעת בכל נשימה

יש תמונה ישנה של ההורים שלי על הנדנדה הזאת

אני מקווה שלחומר יש זיכרון

כי אם כן, אני יושבת בדיוק בין שניהם עכשיו,

אהובה.

אין עוד כמונו, מזל שור. 

תקועים בתחת של עצמנו. זה לא מקום טוב.

ולי בכלל היה ממש כיף היום, זה פשוט שילוב של הבנה כואבת עם געגוע.