זוהי האירוניה, זיופה של הסימפוניה, חוסר היכולת להגיע להרמוניה

אז כן, הגיע החופש:) סוף סוף, בלי לחץ של מבחנים/עבודות/שיעורי בית. סוף סוף אין לי רגשות אשמה או תחושה ששחכתי משהו כשאני מתבטלת ולא עושה כלום חוץ מלשמוע מוסיקה ולדבר עם אנשים בווטסאפ.

אז כן, אני יכולה להפגש עם אנשים לא רק כדי ללמוד, וכן, אני יכולה לצאת עם חבר שלי למקום שהוא לא הסושי/סרט ביתי (למרות שהוא טס מחרותיים לשבוע, אבל פסח זה חופשה מספיק ארוכה)

וכן, מחר אני יוצאת למיני טיול של יומיים ובטח יהיה נחמד. 

וכן, אני יכולה לקום בעשר^^ *עצלנית שכמותי*

אז כיף לי, וזהו:) תודה לאל שיש את פסח;)