זוהי האירוניה, זיופה של הסימפוניה, חוסר היכולת להגיע להרמוניה

אז כן, איבדתי את הפלאפון שלי, הוא פשוט נעלם מהתיק, לא יודעת אם נגנב או נפל או נשכח אבל זה לא משנה, מה שמשנה הוא שהוא לא פה עכשיו...

פעם ראשונה בשנה האחרונה בערך שאני נכנסת לישרא מהמחשב...

הקטע הוא שלא באמת כזה משנה לי שאין לי פלאפון- אני יכולה להשתמש במחשב או בפלאפונים של אחרים. הבעיה היא כל התמונות, השיחות ושאר הדברים שהפקדתי בידי מכשיר קטן שיכול להעלם בכל רגע.

עכשיו אני מבינה כמה זה עצוב, אנחנו לא מסוגלים לחיות יותר בלי המכשיר הקטן הזה, אנחנו רגילים שהכל נגיש בשניות ושהמון מידע נמצא אצלנו בידיים וכדי לראות אותו אנחנו רק צריכים לחפש... במכשיר הזה אנחנו שומרים את הכל.

והוא יכול להאבד בכל רגע.