זוהי האירוניה, זיופה של הסימפוניה, חוסר היכולת להגיע להרמוניה

הרגע כתבתי פוסט

אבל אני אכתוב עוד אחד

רק כדי להגיד

שאני מרגישה קצת יותר שלמה עם עצמי

מהרגעים האלה

שקשה לחשוב צלול

ומבטים בעיניים ריקניות

בכלום החודר

ההרגשה החמוצה הזאת

כשמרגישה בחוץ

וההרגשה המלאה הזאת

כשמרגישה שייכת

כותבת את זה

חצי ישנה

בקושי חושבת

אולי אני עושה את זה בעצם

רק כדי לקרוא את זה שוב מחר

ולמחוק את זה

או שלא

בכל מקרה

שיהיה לנו לילה טוב