זוהי האירוניה, זיופה של הסימפוניה, חוסר היכולת להגיע להרמוניה

מחשבות עולות

ומתרסקות

כמו בנפילה חופשית

מגג העולם

כמותן גם אני

נופלת כל פעם

בהתחלה מפחיד

אחר כך חופשיה

לפעמים התרסקות

לפעמים נחיתה רכה

לפעמים באמצע

עולה בחזרה

ומי יגיד לי

מה הלמטה

ומה הלמעלה

אני זאת שמתהפכת

או שבכלל זה

העולם

למחוק דברים שכתבתי

הפך כבר להרגל

המקלדת מריצה  מילים

אותן אני מוחקת אחר כך

ואף אחד לא זוכר אותן

לא הייתי רוצה להיות מילה

אנחנו מדברים כל הזמן

ושוכחים הכל

לא מייחסים חשיבות למה שיוצא לנו מהפה

לא חושבים פעמיים