רגיל מבחוץ, שונה מבפנים

וואו, שנים שלא כתבתי פה... התגעגעתי!

אני מרגיש שאני מתחיל להתעצב, לגלות פתאום צדדים משונים וחדשים בי. או יותר נכון צדדים שהדחקתי והרחקתי, אפילו קברתי. כן, לא ידעתי שאשתנה ככה. אבל אני באמת חושב שהשינוי הוא לטובה. נוסף לי ביטחון, לא הרגיל והמרופט שאנשים נוטים לדבר עליו.. בא בתחומים אחרים. אני מחכה כבר לפגוש את החלק השני בי שאוכל להישען עליו ולהיתלות. יש לי חברים. וחברות. אבל מתישהו, ברגעי שבר הם יכולים לאכזב אותך. ואני נותר לבד, מתחבט עם עצמי - כאילו שתי אישיויות משתלטות על הבפנים ולרוב לוקחות צד - הטוב והרע. 

יש לכם עצות למצוא אותה?

-

אחותי יצאה לה לטיול בהודו לחודשיים עם חברות ואני נותרתי כאן, בין הדחף להיות סוליסט לבין הרצון להיות חלק ממשהו, לזרום עם כולם. "ללכת עם הזרם". 

בא לי להשתגע, להתפרע! מספיק עם הפאקינג אובר ט'ינקין! אם אני התגברתי גם אתם יכולים.

בא לי לצאת למסיבות טבע מחשמלות, לרקוד ולרקוד עד שלא ארגיש את הרגלייםם , טיפה להתנתק מהסביבה הקשה שמאלצת אותך לבזבז אנרגיות חשובות.

לפחות יש התקדמות - השגתי לי חבר שישב איתי בברים, אבל לא נראה לי שאתחבר... אני יותר טיפוס של.. שלושה בקבוקים, שלושה חברים, שלושה חטיפים וחשמל באוויר

מקווה שנהנתם בעצמאות שהיה, וסורי על הפוסט הצולע.. צריך להתרגל לכתיבה מחדש

אגב מי שמוכן להושיט יד עם העיצוב יותר ממוזמן