ספרים, כתיבה, ואני
|
| 6/2012
בקרוב... זה קורה... שלומות^^ החלטתי בחופש אני פותחת את בלוג הסיפורים שלי מחדש:) זה בלוג סיפורים שפתחתי פעם ובגלל העומס סגרתי, אבל עכשיו אני פותחת שוב. אני לא חושבת שמישהו שמע עליו, אבל קראו לו "מעבר לשתיקה". אז המשכתי את הסיפור, כי אני אף פעם לא מפסיקה סיפור באמצע, וכנראה שאני אפתח שוב. תאחלו לי בהצלחה:)
| |
נמאס לי מזה אני יודעת שרשמתי שאני אכתוב על סבתא שלי, אבל זה יכול לחכות למחר. פשוט נמאס לי. נמאס לי מזה. נמאס לי שלא נותנים לי הזדמנות. לפחות אני יודעת שחברה שלי היא זאת שקיבלה את הסולו, ולא מישהי אחרת. האמת היא שהיא בכלל לא ביקשה את הסולו שרציתי, הוא רק אמר לה לשיר את זה והיא קיבלה. היא ועוד ילדה, כי הסולו הוא חוזר. ואני חושבת שלפחות מאחת מהן אני שרה יותר טוב. ואני לא מקנאה בחברה שלי, אני שמחה בשבילה, אבל קצת קשה לי. אף פעם לא קיבלתי סולו שרציתי. ולא משנה כמה הייתי טובה, ואני לא חירשת. אני יודעת שאני טובה, אפילו טובה מאוד. אבל כל פעם שאני מוצאת סולו שאני באמת מתחברת אליו, שאני באמת שרה אותו טוב, שהוא גם מרגש, נותנים לי לשיר ואחר כך אומרים לי "תנסי את הסולו הזה רגע" למרות שאת הסולו האחר אני שרה הרבה פחות טוב, וזה מסתכל. העובדה שאני מסוגלת לשיר גם קצת יותר נמוך לא משנה את העובדה שאני יכולה לשיר קטעים מרגשים יותר\גבוהים יותר\יפים יותר. זה שאני מסוגלת לשיר ככה, לא אומר שאני לא מסוגלת ליותר מזה. אבל לאף אחד לא באמת אכפת ממני ומהשטויות שלי. וקולות בישראבלוג אי אפשר לשמוע, ובגלל זה אני מניחה שיהיה תגובות(אם בכלל) שיגידו שבטח מחלקים את הסולואים מסיבה כלשהי, וכנראה שזאתי שקיבלה פשוט יותר טובה ממני. אבל אני יודעת שזה לא נכון. יש לי אוזניים ואני יודעת שזה לא נכון. אז נמאס לי, נמאס לי לבכות בשקט בלי שאף אחד יראה בגלל זה, נמאס לי שלמרות הכל לאף אחד לא באמת אכפת אם אני שרה טוב או לא, ישבצו אותי לסולואים שאף אחד לא שר אותם טוב, כי אני יכולה לשיר את זה, אז למה לא?
פשוט נמאס לי. נמאס לי מהכל.
| |
לדף הבא
דפים:
|