ימים קשים עוברים על כוחותינו, או מה שנשאר מהם. כל אחד צריך זריקת אנרגיה ועידוד פרטית. בשביל מיליוני אנשים זה כדורגל, בשביל אלפי חד-הוריות זה אודטה, ואני עוד לא מצאתי את המפלט שלי מהמציאות. כנראה זה בגלל שאני אוהדת הפועל, וחווית צפייה בהפועל ת"א זהה לחווית נסיון שחיה בשלולית של חרא, כאשר אתה יודע במליוני אחוזים שמי שנותן לך כרגע את ההצגה ממש לא יודע מה הוא עושה, הוא רק יודע שזה פאקינג מסריח.
אין בי אנרגיות. אין לי אנרגיות בצורה מדהימה, אין לי מוטיבציה אפילו לדפוק את הספתח בתחת של הבקבוק קטשופ. כלום. ופרט לירידה החדה ביכולת הפעילות הגופנית שלי (AKA דפיקה/ולחיצה ממושכת על בקבוקי קטשופ),אין לי כוח כבר לאף אחד. לא שתמיד הייתי מיס פריינדלי 2004 (כי הרי 2004 היא רק שנה, אני נחמדה מאז ומעולם, כפי שידוע לכולנו), אבל היה לי כוח לאנשים מסויימים, שעובדה, היום אם הם יבקרו אותי אני בטח אזרוק עליהם את אותו בקבוק קטשופ ישר לפנים.
הבנים יתגייסו בקרוב, ומה יהיה עליי?
מצד אחד אני אוכל להקדיש את עצמי לעבודה, מצד שני, בחייאת ראבאק, אני מוכרת ג'ינסים! (אומנם הם דיזל, מה שאומר שאני מוכרת לכם מכנסיים במחיר תלוש משכורת ממוצע, אבל עדיין).
אין לי כוח לזוז,אין לי כוח לקום,אין לי כוח לגרור את עצמי בשארית כוחותיי (מ8 שעות רצופות של בייביסיטינג) לאמבטיה. אין לי כוח לראות כדורגל ואין לי כוח לנשום בקצב אחיד. אין לי כוח לספר לכם מדוע פטריק החליט להסתרק במסרק חתולים, הסמיך הזה עם השיניי ברזל. טוב, האמת היא שלזה דווקא יש לי כוח ...
אז ככה, היום אני נכנסת לי לשירותים (לפיפי, בנות, כפי שידוע לנו מאז ומעולם, אינן מחרבנות), ובעת הפיפי, אני סורקת את המקום סביבי. תחתונים של פטריק זרוקות על הרצפה, ניירות טואלט ריחניים,לא ריחניים (מה זה משנה? אתם באמת חושבים שזה מה שיבשם לבנאדם אחרי חרבון את הישבן? נסו אקונומיקה), עם כלבים,חתולים, או עכברים מודפסים עליהם (כי באמת אכפת לי מי יכנס לי לתחת), בצבעים ורוד, כתום, לבן וקרם (ראו סוגריים קודמים). נזכרתי שהיום הלכתי לבית מרקחת לקנות ליאן הקטן נרות לטוסיק, כי יש לו חום גבוה. אמא שלי, היפוכונדרית מושבעת, אמרה לי שעל בטוח יש אצלנו נרות לילדים, ושאני צריכה לבדוק,ואני אמרתי לה שלא גר אצלנו בבית מישהו מתחת לגיל 15, מה שאומר שנרות כאלה בכלל לא אפקטיביים בשבילנו, הם פשוט יכולים ללכת לנו לאיבוד. בתחת. מכל מקום, סרקתי בעיניי את המקום עוד כמה פעמים. הן נחו על מסרק בשייש האמבטיה שלנו. מסרק חתולים.
"מה זה"? יצאתי עם המסרק חתולים בידי.
"עזבי את זה"! פטריק חטף את המסרק במבוכה,"אני מסתרק עם זה".
"למה לעזאזל"? הופתעתי מחוסר ההפתעה של עצמי.
"כי השיער שלי לא חלק והמסרק הזה נראה לי יכול לעשות אותו דווקא כן חלק".
קרבתי את ראשי לאוזנו הימנית.
"רואה ,רואה"? הוא הנהן.
"בהחלט. כל המוח שלך נזל ולא נשאר כלום", הסכמתי איתו.
"מה?!" הוא מיד הרים את היד (השמאלית!) שלו לבדוק אם רטוב לו באוזניים. אלוהים, הוא כל כך טיפש. בחיי, הוא ממש ממש טיפש.
הודעת המערכת
טעינו. כן,אפילו לי זה יכול לקרות. אני רק אנושית, תאמינו או לא. ג'וני בוי ביקש למסור שלמרות שכמה פוסטים אחורה טענתי שהוא קורא למלווה הזמר "לבן", זה בכלל לא השם שלו. השם של מי שמלווה זמר/או תזמורת הוא כמובן לויין , כך הוא מבקש ממני למסור. אז שוב, ג'וני בוי איתך הסליחה.
תהיית המערכת
מה יקרה אם מלי לוי תוליד תאומים, אחד של ג'וני בוי ואחד של פטריק?
ומכיוון שאני תורמת לכם בערך אפס ידע כללי, אפס תרבות, אפס חינוך או נימוס ואפס איכות (מה שהופך אותי לערוץ עשר, פרט לעובדה שלי יש הרבה יותר רייטינג), החלטתי להקדיש פה פינה קטנה לפרוייד. לא משהו היסטרי, לא פתחתי ספרים ומחברות או משהו כזה. באופן כללי, רגע של "הידעת"?
הידעת?- תיאוריית פרוייד טוענת שכל מה שמניע את האדם זה בעצם סקס.
דיון: מצד אחד זה מראה היגיון, כי אנשים שנראים כמו גרסא עלובה לחציל חיוור (ע"ע דונאלד טראמפ), נתפסים בחברה שלנו כסקסיים רק בגלל הכוח והמעמד שלהם (אותו דבר קורה עם פאריס הילטון, שדווקא דומה למלפפון חמוץ חיוור), ומצד שני, זה מאפיל על הסיבה מדוע סאבלימינאל עושה את כל מה שהוא עושה? הוא לא באמת מצפה לקבל זיון...
בא לי פיפי. אתם מכירים את זה שאתם יושבים עם כל החבר'ה (כאילו, לאלה מכם שקוראים בלוגים ואשכרה יש להם "חבר'ה"), ושותים בירות, משחיתים את הכפכפי גארפילד של הידידה הכי טובה שלכם כי אתם חושבים שזה סו-פאקינג-משעשע, וצופים בערוץ הלבנוני, בידיעה מוחלטת שהכל שם נשמע לכם גם ככה כמו סינית, ופתאום ממש בא לכם פיפי?- ואז נגיד מייקל קם ואומר:"טוב, הלכתי להביא בירה. מישהו רוצה משהו"? ואתם מתים להגיד לו:"כן וואלה אחי,תעשה טובה תעשה בשבילי פיפי,אין לי כוח לקום", אבל אתם כמובן לא יכולים לעשות זאת, מהסיבה הברורה שאני אפילו לא אומר אותה כי אנחנו לא מטומטמים כאן. נראה לי.
ובכן, יש לי פתרון לבעיה הזאת. הפעם, כשמייקל קם בשביל להביא בירה ושואל אם מישהו רוצה משהו, תנסו להתעלות מעל הסיבה שלכם ותבקשו ממנו בכל זאת שיעשה בשבילכם פיפי. נו אז מה אם אתם לא מדברים איתו כי הוא אמר שיש לכם כפות רגליים מצחיקות. עדיין-ממש בא לכם לעשות פיפי.
כי אנחנו כבר דיברנו על הבחירות בארה"ב השבוע, ועכשיו צריכים לצאת לידי חובה ולהגיד על זה עוד כמה מילים בשביל שלא יחשבו ששכחנו וכי היום נפתחו הקלפיות: "בלה בלה, בלה, בלה בלה בלה, קישקוש- פטפוט".
אנשי הוליווד: אם קרי אמר אמר את הנאמר לע"יל, ככל הנראה הוא צודק!
טוב. אני אנדנד לכם פה על פרו עד שמישהו מכם יחליט שהוא אוהב אותי מספיק בשביל לתת לי פרו.
*מנדנדת*.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
