אם לפני שתגיע לגיל 20 תמצא את האחת.האם תעזוב אותה ותלך להתהולל או שמא תשאר איתה?
את האחד,אני מאמינה. ובשום פנים ואופן לא. אם אני אמצא את הבחור שאני אשקע עד מעל הראש באהבה אליו,אני אברח מיד. זה בסדר,גם הוא.
אם לא תתחתן עד הגיל שהקצבת לעצמך או בכלל לא ,מה יקרה אז?
אני אתאבד?-איזו שאלה זו? אין לי שום שליטה על זה. המקסימום שאני יכולה לעשות זה להתחיל להסתובב באירועים של זקנים כמו ערבי בינגו ולהחיות איזה חנאג' עם משקפיים. בכל מקרה, אני לא אכנס לפאניקה על בטוח. אני לא רואה את עצמי מחזיקה עם מישהו יותר מכמה חודשים. אז כמה שנים?! (זה יותר מכמה שנים,לא?).
אם תתחתן עם אישה טובה ויוולד לך ילד עם בעיה כל שהיא,מה יקרה?
איש טוב! ותלוי מה זה בעיה. אם זה יהיה מום באוזן,ברגל,או ביד,יכאב לי מאוד מאוד, אבל בלית ברירה נסתדר גם עם זה. אם הוא יהפוך לאוהד מכבי ת"א או בית"ר ירושלים מצד שני, שילך יחפש בית אחר. הוא עף מהבית. נקודה.
"אם תגלה יום אחד שנותר לך זמן קצוב לחיות,מהם חמשת הדברים שתעשה?(חוץ מלכתוב צוואה ודברים כאלה)
מי יכתוב צוואה? איזה רכוש כבר יש לי? מינידיסק ועקבי מחט של גזית מהעונה הנוכחית?
זמן קצוב אתה אומר לי?- ללא ספק טסה ללונדון,רואה משחק של ארסנל,מחכה בחוץ לרובר פירס האגדי וסוחבת אותו אליי למלון.בלי אמצעי מניעה. אם אני כבר הולכת מכאן,חביביי, אני לוקחת איתי עוד מישהו. והמבין יבין.
אם תעמוד למבחן ותגלה שניתן לרמות ו/או לעבור אותו בדרכים לא כשרות,מה תבחר לעשות?
נו באט אוף קורס ארמה אותו. ככה זה. בעולם מתוקן אולי זה לא היה קורה, מצד שני בעולם מתוקן מי היה מסכים ששירי מיימון תהיה סמל סקס,גאדמן.
עד איזה גיל אתה מתכוון להשאר לגור עם ההורים?
התכנון הוא 20. יש לי שנתיים וקצת לרכוש לעצמי השכלה (עאלק. וינגייט-השכלה וקורס ברמנים בסימן שאלה),ולקרוע את התחת בעבודה בה השכר לא גדול וכל גרוש נכנס לתוכנית חיסכון שלי. מצד שני,אני יודעת שזה מתגמש, וזה לא תמיד תלוי בי, וזה בסדר. אין לי עניין עקרוני נגד להישאר בבית עד גיל 20 וחצי.
ולסיום:
ולטל, אותו לא שכחתי אף לרגע:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
