1. אני משתגעת! פאקינג ה-ל-פ! יש משחק של ארסנל ברגעים אלו ממש, ולי אין טלוויזיה!!!!!
~צלמית מטיחה את ראשה בקיר בגבנה"צתיות עד זוב דם ומתפללת שהיטלר ייקח את השיפוצים מהבית שלה~ (כל הזכויות שמורות למרגי).
2. אני עוברת לגור אצל סבתא שלי עד תום השיפוצים. כן כן. אני מצטערת מאוד,אבל אינני יכולה להמשיך ככה. זה עניין של שבועיים,שלוש...אולי אפילו חודש. ולמקרה שתהיתם- לא, אין לה מחשב לזאתי. מבחינתה, מחשב זאת טלוויזיה עם הרבה מאוד תרגום. והיא, רואה רק צ'נל נשיונאל פראנס. עם זאת, חשוב לציין כי אני עדיין אעדכן מהבית, כי הסיכויים שאמא שלי תתן לי להתנתק ממנה ליותר מ12 שעות עומדים בגדר "קלושים-עד-מצחיקים-תני-לי-שניה-להתפוצץ-כאן-מצחוק,עצמאית אמרת?", מלווה ב:"אני לא דואגת לך."
-"אז תפסיקי להתקשר אליי 7 פעמים כל שעה"?
-"טוב טוב,אז אני דואגת לך. בושה?! תהרגי אותי?? נראה אותך כשיהיו לך ילדים!!"
ולכן גבירותי ורבותיי,אני הולכת לעדכן כרגיל (נראה לי), אבל אבקר בבלוגים הרבה פחות מפאת חוסר זמן. אז הסליחה עמכם, ואחי ודאי עם אחותכם (אולסו ליטרלי. הוא יצא השבוע עם 4 בנות שונות הבחוריקו. בוזי גאיי).
3.במסגרת המעבר לסבתא, שגרה שתי רחובות מאיתנו (כי אבא שלי הוא כנראה מהבחורים האלה שלא יכולים להתנתק מהאמא,שזה בסדר, כי גם אמא שלי לא יכולה להתנתק ממני,ואני לא ממנה,ואם כולנו מחוברים ככה לתחת של השני, חסר לנו רק לקעקע תמונה של איש שמגיע עם הראש לישבן ולהקים כת בשם "הטרמוסטט הסיאמי" (אני מקווה שאומרים טרמוסטט. באמת שאני מקווה)), אאלץ לסבול כמה מטלות קשות (אני מניחה שעליתם עד לתחילת הסעיף כדי לבדוק מה היה הנושא המקורי אחרי הסוגריים,והתתי סוגריים,וסוגרי המשנה. והנה,אני עושה לכם את זה שוב,סה לה וי,תרגישו איך זה ללמוד פאקינג הסטוריה !!), כגון:
-לאכול בכמויות שלא יביישו אף fat project ב-www.thespark.com.
-"לנוח" כל דקה. משום מה, כל פעם שאני קמה להזיז צלחת, סבתא שלי מבקשת ממני לנוח. היא גם דורשת ממני לנמנם בצהריים, ומאוד שמחה שאני יושבת כמו פרזיטית וצופה בריקי לייק. הכי היא שונאת-כשאני יוצאת מהבית.
-להתחיל לדבר חצאים של צרפתית-עברית. סבתא לומדת עברית באולפן (כבר...10-11 שנים נגיד?) ועדיין שולטת בשפה בערך כמו שאני שולטת במתמטיקה. אך לצורך ההגינות, נאמר שהיא מנסה בכל עת להשחיל כמה מילים בעברית כשהיא מפטפטת איתי. בסוף, יוצא לה משהו מעורבב וקשה להבנה, והסטייה החדה בין שתי השפות גורמת לי לכאבי ראש כרוניים. ועצבים.
-לקבל 16-40 טלפונים ביום מאמא שלי. אין לי שמץ של מושג איך היא תסתדר שאני אקים קן משפחתי משלי, או חס וחלילה אעבור מהבית. משום מה, אני די סגורה על זה שהיא תאלתר מיטה מתקפלת אצלי בחדר שינה הפרטי. ובצורה מפחידה למדיי, משום מה יש לי את ההרגשה שאני אוהב את זה.
-חברות יתחילו לנהור לביתה של סבתא, שמכינה ממתקים דלי קלוריות (ככה מחנכים סבתא!) ולפטפט איתה על התקופה בה היתה צעירה ויפה, יש לה משם סטוק של סיפורים שבמאי טיטאניק יכול לעשות מהם זהב. מינימום ביליארדים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
