אתם מכירים את המפגרים שעושים משוואות כאלה בתור כותרות? (אני כן, כפי שניחשתם), אז, אספשלי פור דאם:
מפגרים+שגיאות כתיב= הנ0'ך הNדל'ק
טוב, יש הרבה מה לספר לכם, ומעט מאוד זמן לעשות זאת,סו איי מייג'ט אז וול ג'אסט סטארט איט.
אמא.
אמא:"יש לך תוכניות לעתיד? חשבת פעם על מה תרצי ללמוד"?
אני:"כמובן. אני חושבת על זה כל הזמן".
אמא (בציפייה):"נו?"
אני:"אני אהיה סופרת חשובה ודגולה באנגליה". 
אמא (מגלגלת עיניים):"ובהנחה שה...דבר הזה שלך לא יצא לפועל? אולי תלמדי רפואה"?
אני:"איכס. זה מלא ללמוד".
אמא:"אבל...?"
אני:"אמא,בלי אבל. אני רואה מה עובר על דיאנה".
אמא (מתבלבלת):"מי זו דיאנה?"
אני:"דיאנה,חברה שלי,היא גרה בפאריז, היא לומדת רפואה..."
אמא (בתדהמה):"אה...ברור..נכון...כן...דיאנה....פרנצ'סקה?"
אני:"מה?"
אמא:"את מדאיגה אותי".
אני:"נו, אבל באמת!"
אמא:"צרפתיה? אתן מדברות בצרפתית"?
אני:"מה פתאום אמא?! אנחנו מדברות בעברית!"
אמא:"די,פרנצ'סקה,את מדאיגה אותי!!!" 
טוב. אבא שלי מתכוון להגר לקנדה. כן. חבר שלו היגר לא מזמן לשם, והוא מספר לו רק טובות על המקום, ואבא שלי כמו אבא שלי, מזיל ריר לכל עבר מהנאה מסיפורים על מקומות מחוממים היטב גם אם הם המכולת השכונתית, שוקל ברצינות לארוז מזוודה וללכת.
אני(לאלכס):"אלכס,אבא שלי רוצה להגר לקנדה,אבל אני רוצה להגר לאנגליה. צריך להתפשר על מקום טוב באמצע".
אלכס:"איפה? באוקיינוס"? 
היום שירנסיטה עשתה לי יום כיף.
בהתחלה הלכנו לסניף מקדונלדס (אכלתי גלידה, שתיתי קולה,היה טעים).
הכל זרם על מי מנוחות עד שבלון עם M גדול עליו שעמד בקופה התפוצץ, ואני ושירנסיטה אוטומטית הורדנו ראשים מתחת לשולחן וצעקנו:"פיגוע!"
אח"כ ישבנו במדרחוב אבל אז באו ילדים עם רובה מים בגודל של טנק ממוצע והתחילו להשפריץ עלינו, וכשנסנו על נפשנו (כמו גדולות, עם הידיים באוויר ו"האאאאאאאאאאא!"), הרגיעה אותנו ילדה שמקושרת היטב לבלונדיני עם האמ16 הצבעוני:" אל תדאגו,אין פה מים, יש פה כלור".
"וזה אמור להרגיע אותי?!"
שאלתי תוך כדי מנוסה ישר חזרה לתוך הסניף מקדונלדס. לקוחות הביטו בי ובשירנסיטה בפליאה: "no time to explain!" סימנו להם עם הידיים שיתכופפו וישארו בשקט. איטס וור טיים.
ההיי לייט היה כשישבנו בהאודי'שלה ושמענו שירים של s club 7. אני חושבת שגרמתי לה לבכות מצער כששרתי את הקולות ליווי של השירים, אבל הבכי השני היה משמחה ועלצה, כשניסיתי לרקוד בהתאם (בתוך האוטו).
אחרי שבחרנו מה שירנסיטה תלבש היום לפגישה שלה עם נועם (רמז: לא הרבה), נאלצתי לחזור למשכני הקט ולשמור על הקטנצ'יק הבנדוד החתיכיקו שלי,שאמא שלו נשארת שעות נוספות בעבודה כי לדורין פרנקפורט יצאה קולקצייה חדשה, וכשיוצאת לדורין פרנקפורט קולקצייה חדשה, כל העובדות שלה צריכות להאדים עיניים ב4 לפנות בוקר בשביל לעצב חולצות טריקו שיעלו 450 שקל בכיכר המדינה. אבל דודה שלי לא מתלוננת. (כי אז היא תפוטר).
הולבי סיטי
מיכרתי גם את אמא שלי לסדרה הזאת. ולמי שלא מכיר, קבלו תקציר: מדובר בסדרה שהיא התאומה של ER, רק שבה יש חתיכים מסוקסים,והמבטא הוא צפון-אנגלי, במקרים מסויימים סקוטי-לייט (לייג'ט).
אני:"וואו. כשאני רואה את הסדרה הזאת באמת בא לי להיות רופאה."
אמא:"זה לא ככה באמת,את יודעת".
אני:"מה ז"א לא ככה באמת?"
אמא:"במציאות, רופאים בכלל לא מדברים עם הפציינטים שלהם ברמה האישית. זה קורה לעתים רחוקות מאוד".
אני:"את,לא מדברת עם הפציינטים שלך"?
אמא:"איזה מן רופאה אני אהיה אם באמצע הטיפול אני אדבר עם הפציינטים שלי"?
אני:"איזה רופאה באמת"?
אמא:"לא מוצלחת במיוחד. בעיקר לאור העובדה שאני רופאת שיניים".
אבא.
אבא:"אז מה...עוד מעט מסתיימים לימודים,הא?" (טופח על ביטנו בסיפוק, כאילו הוא כרגע סיים טלה שלם).
אני:"כה. מסתבר".
אבא:"אז מה..? חשבת כבר על מה תעשי אח"כ?"
אני:"אעבוד. אחסוך כסף. אסע קצת לאנגליה,אחזור, אאסוף כסף, אסע לאנגליה,הפעם ללא קצת..."
אבא:"אבל פרנצ'סקה!"
אני:"?"
אבא:"מה זה לגור רחוק מהמשפחה?!"
אני:"ככה יצא". (במשיכת כתפיים וחיוך קונדסי).
אבא:"ומה אם תתקעי שם בשירותים?!" 
אני:"אז..? אני אפרוץ אותם."
אבא:"לא! מה אם יהיה להם דלת ממש עבה?!"
אני:"אני אחכה שמישהו יבוא ויחלץ אותי".
אבא:"ומה אם לא יבוא?! תמיד תקחי איתך פלאפון. לכל מקום".
אני:"כן? למה, מה יהיה אם אני אקח איתי פלאפון? 'אבא,נתקעתי בשירותים!! -סבבה מותק, חכי לי, עוד 5 וחצי שעות אני אצלך!'"?
Pharell feat. Jay Z- Frontin'
אלכס מצלצל.
אלכס:"תשמעי, נראה לי שאני חותך את היחסים עם גרב" (ככה זה שאוסרים עליי לחשוף את שמה האמיתי. אני ממציאה אחד בדוי. ונחש מה אלכס?- אין לי את הספר שמות המטופש הזה שמביאים לכל אישה במתנה כמה שעות אחרי הלידה, כשיש לה טחורים והראש שלה מסוחרר, והדבר האחרון שבא לה לקרוא זה: "אור. אורית. אורי. אונן").
אני:"מה הבעיה עם גרב"?
אלכס:"היום היא אמרה לי משהו מטריד".
אני:"איך מטריד"?
אלכס:"מטריד בצורה של 'גבירתי, את ממש מפגרת' מטריד".
אני:"שוט".
אלכס:"היא חושבת שאני חנון".
אני:"למה שהיא תחשוב דבר כזה"? (חתיכת בריון מסוקס וגזעי שכמוך. אין גזעי ממך. חוץ מהכלב של השכן. או ש...אנלוגיה לא מוצלחת במיוחד כרגע?).
אלכס:"כי אני לא מעשן".
אני:"אתה לא מעשן?!?!?!?!?!? חזיז ורעם!! למה אני בכלל מסתובבת איתך?!"
אלכס:"כן. היא אמרה שבשביל שאני אהיה מא-גניב אני צריך לעשן לפחות 6 סיגריות ביום".
אני (מהרהרת על זה):"למה שהיא לא תעשה טבלה? קול = מעשן מלבורו לייט
סופרקול= מעשן מלבורו רגיל
פאקינג קול=מעשן חשיש
ומי שעושה הכל ביחד פלוס שתייה חריפה = רוסי.
דקלה.
אני:"האלו מי אמור"!
דקלה:"האאאאאאאאאאאאאאאאא!"
אני:"דקלה? את בסדר?את שם?"
דקלה:"האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא"!
אני:"?"
דקלה:"שיזוף...שמש...כואב...שינה....ישנת..י....האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!"
אני:"אבוי!
כמה,כמה זה חמור?!"
דקלה:"האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!! !!!!!!! !!!!!!"
אני:"האא..כזה חמור!"
שירנסיטה.
שירנסיטה:"תקשיבי. אם את רוצה לבוא איתי למסיבה שבוע הבא אל תדפקי הופעה. אני לא רוצה שנועם ידלק עלייך".
אני:"לא לא,אין סיכוי כזה. תני לי לדפוק הופעה, את מכירה אותי".
שירנסיטה:"למה את ממעיטה בערכך"?
אני:"אני לא. אני יודעת שאני בנאדם אחלה והכל..."
שירנסיטה:"בואי לא נגזים. לא בנאדם טוב ולא נעליים,אבל כוסית כן".
שירנסיטה:"אני פשוט יודעת שבמאני טיים אני אפשל. אני אחשוב כל היום מה להגיד לו".
אני:"אל תדאגי, כשנגיע לקשר נחצה אותו...ז"א,נעבור אותו...כשאני לגשר...עוברים את החצייה...אה..די!!!"
איל מקיאג'.
אז ההיא מתקשרת,אחת, שרון (?) שואלת אותי מה אני עושה.
"אני כרגע אוכלת תפוצ'יפס, ובטווח הארוך, אני מתכוונת להמשיך לאכול תפוצ'יפס, אבל אם השם ירצה, לקום למקרר להביא את הרוטב סלסה,ולטבול אותו,נחשי איפה?-בתפוצ'יפס".
שרון:"כן,מדברת שרון מאיל מקיאג', עבדת איתנו קיץ שעבר...זוכרת?"
שרון!
דו איי ריממבר היי? באט אוף קורס! מה,מה את מצפה שאני אגיד לך? "לא,כל יום החברת איפור הכי נחשבת בארץ מבקשת ממני להשתתף בתצוגה שלה, בקטנה,ברגיל, מה קורה? מה המצב? מה שלום הכלב? עדיין יש כאב גרון"?
אני:"כן שרון,מצטערת (מגחכת בסומק לחיים), חשבתי שאני מדברת לשרון אחרת..."
שרון:"לא נורא. תגידי, תוכלי להפגש עם אחת הנציגות שלנו במהלך השבוע הבא? אם את מעוניינת ב-בלה בלה בלה קישקוש פיטפוט,משהו משהו שקשור במשהו משהו-".
אני:"כמובן!"
שרון:"בסדר גמור,אז אני אעביר אותך עכשיו לרינת, בעיקרון, זה בסניף שלנו בנמל ת"א, ליד "בצל ירוק",מכירה"? (מכירה,לא מכירה,זה לא עקרוני, הרי אני יגיע).
אני:"בטח.הבית השני'שלי".
(והקטע הזה נכנס לקטגורייה :"סוף כל סוף מסתדר לי משהו בחיים. ואולי גם קצת כסף".)
ואני באמת צריכה את הכסף הזה. לדלק. האוטו שלי שותה דלק, בשלוקים גדולים. אני שוקלת למכור אותו (לא אני לא, סתם רציתי להשמע כמו מישהי עם דאגות רציניות).
המשפחה.
אני:"יואו אמא, מגניב!! אחות של תומר עושה קורס בברמנות והיא הבטיחה שהיא תנסה עלינו משקאות חדשים!"
אמא:"זה מה שמלהיב אותך בחיים"? (בעיקום אף).
אבא:"אל תקשיבי לה. זה בדיוק מה שצריך להלהיב אותך בחיים בגיל הזה". (טופח על ברכי).
אני:"טוב אמא. מצטערת. שומעים?! אתמול כיסיתי את המשכנתא..."
בחיי. כל העולם הזה והריאליזם שלו... פפפ.