קופירייטינג זה ליגה. כאילו, ללא ספק, אם עתידי לא היה כבר מובטח בתור כוכבת פורנו מצליחה, אני די בטוחה שהייתי הולכת לעסקי הקופירייטינג. אני מדמיינת לי 5 אנשים בערך יושבים סביב שולחן דיונים גדול, באיזה לופט תלאביבי, סביבם ערימות על גבי ערימות של פחיות בירה, צוחקים על המוצר שהם התבקשו לעשות לו ססמא, ובאיזשהו שלב לאחד מהם יוצאת יציאה ממש טובה, וככה נולד גימיק.
אז תסבירו לי, מה לעזאזל עבר בראש לפרסומאים של סלקום, כאשר אני אתמול בשוטטות עם הבנים נתקלת בשלט גדול:
"אמא שלו, לאהוב זה להתקשר לבדוק אם הוא ישן טוב". זה לא יעיר אותו?
כאילו, איך זה ילך? ככה?:
-מנגינה של מוצארט-
חייל מסכן שצריך לקום בשש בבוקר למסדר:"הלו"? (ברקע:"כוסעומו, ניסים, אמרנו לך לכבות את הפלאפון! מנסים לישון פה!")
אמא:"ניסים,אתה יושן טוב"?
חייל:"כן,קרה משהו?!"
אמא:"לא. סתם, רציתי להתקשר לבדוק אם אתה ישן טוב..."
או אפילו יותר טוב:
"חבר של דנה, לאהוב אותה זה לכתוב לה את זה בSMS". ברור, אם אתה ערסוואת.
"חבר שלי אתמול הביא לי פרחים ואמר לי שהוא אוהב אותי"
"חבר שלי אתמול קנה לי בונבוניירה ואמר לי שהוא אוהב אותי"
"חבר שלי אתמול שלח לי SMS!"
היום קראתי כתבה נוראית על אוהד מכבי, שנפצע בפיגוע בסיני (אל דאגה, זה לא היה הקטע הנורא), ואבד לו הכרטיס של מכבי נגד אייאקס בבית מלון (250 שח').
כמובן שכששמעתי את הידיעה המרעישה, הדבר הראשון שעלה לי בטבעיות, כמו לכל בנאדם נורמאלי בישראל ששומע שמישהו נפגע בפיגוע, היה: "למה לעזאזל הוא הביא את הכרטיס של מכבי איתו לסיני?" אני לא מבינה, הוא חשב להשוויץ בו בגבול?
בכל מקרה, הכרטיס אבד, והאוהד, נקרא לו זהבי, התקשר למשרד הכרטיסים של מכבי (מן מחלקה כזאת שכרגע המצאתי), כדי לבקש מהם כרטיס חוזר. אוהד טוב-ירושלים,הוא אפילו זכר את הכסא והשורה שבו קנה את הכרטיס. מכבי ייבשו אותו, ובסוף אמרו לו שהוא צריך לקנות את הכרטיס מחדש. הוא התחיל לריב עם המזכירה שם, והלך בלאגן שלם. מעניין מה היא אמרה לו. אני מתערבת שזה משהו בסגנון: "נו אחי, כולה 250 שקל, אל תהיה כזה בונקריסט".
מי רוצה לצאת עם אודטה לנאפיס?
אתמול ישבנו כולנו (הבנים, אני, האלטר איגו שלי) בנאפיס, סעדנו לנו במנוחה, צחקקנו על החיים, כשלפתע רועי צווח בהתלהבות:"היי,אתם יודעים, באינטרנט יש מדריך כזה שמראה איך לקפל ביד אחת חולצה בשלושה שלבים!"
מיד יריתי לו:"רועי,תפסיק להיכנס לאתר של אודטה".
"לא לא,באמת,באמת"! בשלב הזה מייקל ואש"כ וכולם הסתכלו עליו במבטים של: "די,תסתום" /"את הפאדיחה שלך כבר עשית"/"מוסיף חטא על פשע"? (בסדר הזה). הוא שתק והמשיך להלחם במזלג וסכין בפיצה שלו.
שתיקה מביכה. מישהו צריך להגיד משהו.
פרנצ'סקה:"אז...אה... אתם יודעים, באינטרנט יש מדריך כזה שמראה איך לסדר פרחים ביד אחת, עם השניה קשורה מאחורי הגב..."
*עריכה: כמעט שכחתי:
"לבן" ,על פי ג'וני-בוי זה האדם שנותן ליווי לזמרי סולו.
ואחרון חביב: יום הזיכרון לרבין.
בסרט של גיל קופטש בערוץ 3 (אני לא מבינה, אני הבנאדם היחידי בארץ הזאת שעוד לא קיבל תוכנית?), היה "ספיישל רבין", שזה כמו ספיישל "חליפות של ארמאני במבצע בין 14:00-16:00 במקומות מסויימים מאוד על האי הפיני", רק לא מעניין.
במהלך התוכנית ראיינו כל מיני אנשים שנורא התגעגעו לראש ממשלתנו, ז"ל, אחת מהן אפילו אמרה ברגש:"הרצח של יצחק רבין שינה אותי, בעקבותיו חזרתי להיות צמחונית". ואני שואלת- למה לעזאזל? זה לא שטרפו אותו.
ועוד משהו, מכיוון שאני סו-קולד מקורית, ואם אתם אוהבים צהוב אני אוהבת אדום, ואם אתם אוהבים למעלה, אני אוהבת את ה11 בספטמבר, אז אם אתם כל כך שונאים את לריסה ישלישםמשפחהארוךומציק, אז נחשו מה?- גם אני שונאת אותה! (בוא לא נגזים, הבחורה בכל זאת שרוטה ברמות שאפילו החבר'ה של סאבלימינל מרימים גבה כל פעם שהיא עוברת ברחוב).
וזה הזמן, חבריי וידידיי הוירטואלים,לתהות:
1. למה, למה, פור קרייסט סייק, היא מתעקשת לדבר במבטא בריטי? את הקינקיות הזה אתם לא שומרים לי?
2. למה היא הולכת עם מזרחי? כל התהילה סביבו עד כדי כך סינוורה אותה?
3. יש לה ילדים,נכון? היא התגרשה מבעלה רק בגלל יגאל, נכון? (אתם מרשים לי לקרוא לו יגאל? הייתי שואלת אותו אבל הוא באמצע אפטרפארטי עם העכברים בצינוק של אבו כביר), אז רגע, זה אומר שהם מנצחים בקרבות ה"אבא שלי יותר גבוה" "לאבא שלי יש סולם"? טוב, בטח שהם מנצחים...
"אבא שלי בנה התנחלות"!
"אבא שלי רצח ראש ממשלה"!
די. אני יודעת שזה באמת נושא שאסור לצחוק עליו (בדיוק בגלל זה אני עושה זאת), ועכשיו לדקה של רצינות: פוסט זה מוקדש לרבין, שלמרות שדעותיי הפוליטיות היו מנוגדות לשלו בתכלית, היה אדם אציל, משכמו ומעלה, ולא. לא הגיע לו להירצח (שום מילה על בדיחת רבין ו"למה הוא מנענע את הראש כל כך מוזר?- כי הוא רוצה לערבב את הוויסקי עם הג'וני ווקר"!). אני יודעת שאני מסוגלת להיות מרשעת ונוראית, אבל יצחק באמת היה מסוג בני האדם שאפשר רק ללמוד מהם. להחכים מהם. אני מקווה שהפעם:
1. לא פגעתי פה באף אחד בחלק הזה של הפוסט, כי לא התכוונתי באמת להעליב את יצחק רבין (וגם אם ניסיתי, סמכו עליי, לא הצלחתי), אלא את לריסה ויגאל.
2. דליה רבין-פילוסוף לא קוראת את זה (ההפגנות מתחת לביתי הופכות תכופות יותר ויותר).
3.תדעו שאני באמת כואבת את היום הזה. והנה, כאות הוכחה, קבלו דקה דומיה:
-דקה דומיה-
רואים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
