או.קיי, אני מודה. בהתחלה זה היה נחמד. ללכת לפאב (שאני תמיד הולכת אליו) ולשבת עם הבנים כשניגשת המלצרית (שתמיד ניגשת אלינו) ולבקש ליטר גינס שלם (שמסתבר, תמיד יעלה לי 40 שקל. גם כשיש לי יום הולדת), לשלוף את הת.ז שלי, או שמה בישראל נכון להיום:ID, ולנפנף בה:"הנה?! רואה? זה חוקי! חוקי לגמרי"!
היא הסתכלה עליי במבט של:"רגע,ועד עכשיו לא היית חוקית"?
רועי נד בראשו והסתכל עליי במבט של:"יש לך קצר בין האוזניים שגם הספק של קרית אליעזר לא יוכל לתקן", ואילו אלכס, הסתכל עליי במבט עצוב של:"מה,מעכשיו נצטרך לשלם על ההפלות"?
מכל מקום, להיות בת 18 (אתמול) היה די נחמד (לא מדברים על זה שנפלתי על יום כיפור, יום מוצלח כשלעצמו), אבל להיות בת 18 היום, זה בהחלט לא עונג גדול. למה?
-כי היום גיליתי שהופרדתי ממשפחתי בקופת חולים ואני צריכה לפתוח חשבון לבד (מה שאומר שמעתה והלך אין לי כיסוי רפואי, דבר שאני מאוד צריכה ביום כיפור כשאני כהרגלי יוצאת עם שקית במבה לרחוב ומשחקת עם הכלבים).
-גיליתי שאני צריכה לפרנס גם את ביטוח לאומי פעם בחודש (והם אפילו לא נותנים לי הטבות מיניות בתמורה או שוטפים לי את הכלים, אז זה לא נישואין).
-גם מס' הכנסה יעקוב אחריי.
או בקיצור, אני מחכה לגלות אם אני צריכה לשלם גם את המשכנתא של השכן , ואז נסגור עניין.
להיות בת 18 גורם לך לחשוב, זה גורם לך לחשוב- מה לעזאזל השגתי עד גיל 18? ותשמעו, זה לא הרבה:
-בגרות מלאה -יש.
-טסט ראשון- יש.
-כל השיניים עדיין בפה- יש.
-אימונית של אבי כנפו, שחקן ספסל של הפועל ת"א שסחבתי באחד האימונים שלהם-יש.
טוב נו, כשחושבים על זה באמת השגתי קצת.
המתנות עד היום,כפי שנספרו ע"י שפחתכם הנאמנה:
-ליטר גינס (הדרך לרגליה של בחורה עוברת באלכוהול. רק באלכוהול). האחראי: הבנים.
- זר גדול, ענק, מלא בחמניות, ורדים מכל הצבעים ושאר פרחים שאם הייתי מתמקדת קצת יותר על צפיית אחה"צ ב-BBC PRIME הייתי יודעת את שמם, יחד עם כרטיס ברכה מלוקק. האחראי: דור (אבל למה, למה ב12:30 בבוקר?!).
-דובי (בצבע אדום לבן) עם זר ורדים (ורוד לבן) ובלונים (ורוד לבן) וכרטיס ברכה מלוקק (שנראה בדיוק כמו הקודם מלמעלה, רק עם שמות אחרים אחרי ההקדשה). האחראית: סבתא,דודה, והבן של הדודה (ככה לפחות כתוב, על אף שקשה לי להאמין שקטנצ'יק בן ה-4 קם היום בבוקר ואמר לאמא שלו:" 'תקשרי לחנות פרחים, חייבים לשלוח לה זר יומהולדת, חייבים".
-שרשראות תואמות לי ולשירנסיטה. אחראית: תנחשו. (הא,ועוד משהו שאני עדיין לא יודעת מה הוא. הפתעה. אני שונאת הפתעות. וימי הולדת).
-רועי מזמז אותי קצת במושב האחורי של המכונית שלו,זה נחשב למתנה?
בכל מקרה, הפוסט הזה היה אמור להתפרסם בכלל בבלוג של אלכס, אבל אלכס במכולת, וחוצמזה,אני לא מעריכה גנבות ספרותיות יותר מידי. אז קבלו קישור:
http://www.al-x.net
נ.ב:
אל תדאגו, אני סולחת לכם.
פרנצ'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
